תאריך המבול וההקשר המטאורי שלו

רבי יהושע ורבי אליעזר היו שני חכמים 'תנאיים' מתלמידיו של רבן יוחנן בן זכאי, על פי המסופר הם היו אלו שהוציאו אותו בשלום מהמצור הרומאי על ירושלים בשנת 71 לספירה לערך.

שניהם הכירו את ירושלים כאשר עוד עמדה על תילה עם בית המקדש השני בשיא תפארתו והם מביאים לנו מסורת לגבי המבול שלא מופיעה כמעט בשום כתב יהודי מימי הבית השני ובוודאי שלא בתנ"ך, אך נראה כי מדובר במסורת עתיקה מאוד, כאשר חלקים ממנה נכנסו לספרי איוב ועמוס.

תלמוד בבלי, מסכת ראש השנה, דף י"א, עמוד ב'

"בשנת שש מאות שנה לחיי נח בחדש השני בשבעה עשר יום לחדש" רבי יהושע אומר אותו היום י"ז באייר היה יום שמזל כימה שוקע ביום ומעינות מתמעטין ומתוך ששינו מעשיהן שינה הקב"ה עליהם מעשה בראשית והעלה מזל כימה ביום ונטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם ר' אליעזר אומר אותו היום י"ז במרחשון היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעיינות מתגברים.

סוגיה זו בתלמוד הבבלי מתוארכת לסוף המאה ה- 1 לספירה.

מקורות יהודיים לגבי המבול, בהקשר מטאורי:

בראשית פרק ז, יא – כד

בִּשְׁנַת שֵׁשׁ-מֵאוֹת שָׁנָה, לְחַיֵּי-נֹחַ, בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי, בְּשִׁבְעָהעָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ–בַּיּוֹם הַזֶּה, נִבְקְעוּ כָּל-מַעְיְנֹת תְּהוֹם רַבָּה, וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמַיִם, נִפְתָּחוּ. וַיְהִי הַגֶּשֶׁם, עַל-הָאָרֶץ, אַרְבָּעִים יוֹם, וְאַרְבָּעִים לָיְלָה…  וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם, עַל-הָאָרֶץ וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם, וַיִּשְׂאוּ אֶת-הַתֵּבָה, וַתָּרָם, מֵעַל הָאָרֶץ.  יח וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וַיִּרְבּוּ מְאֹד, עַל-הָאָרֶץ וַתֵּלֶךְ הַתֵּבָה, עַל-פְּנֵי הַמָּיִם.  וְהַמַּיִם, גָּבְרוּ מְאֹד מְאֹד עַל הָאָרֶץ וַיְכֻסּוּ כָּל-הֶהָרִים הַגְּבֹהִים, אֲשֶׁר-תַּחַת, כָּל-הַשָּׁמָיִם חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מִלְמַעְלָה, גָּבְרוּ הַמָּיִם וַיְכֻסּוּ, הֶהָרִים… וַיִּמַח אֶת-כָּל-הַיְקוּם אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי הָאֲדָמָה… וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם, עַל-הָאָרֶץ, חֲמִשִּׁים וּמְאַת, יוֹם.

ראו גם –

ספר עמוס ה, ח

עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ–ה' שְׁמוֹ. (צונאמי?)

ספר איוב ט, ט עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה וְחַדְרֵי תֵמָן.

מה בעצם מתארים רבי אליעזר ורבי יהושע?

הם מביאים לנו מסורת על נטילה בכוח של שני כוכבים מכימה ע"י הקב"ה שגורמים למבול בעולם, בנוסף הם גם מביאים לנו שתי מסורות שונות לגבי תיארוכו של המבול על בסיס התיאור התנכ"י של נח שבו כתוב שב-17 לחודש ה-2 קרה המבול.  17 באייר הוא החודש השני אם סופרים מניסן (ראש השנה למלכים) ו- 17 בחשון הוא החודש השני במידה וסופרים מחודש תשרי (ראש השנה) שזה משתלב עם מסורת ספירת החודשים שלנו היום.

לדעתי עמדתו של רבי אליעזר היא יותר הגיונית בגלל התירוץ שבו הוא משתמש –

"היה יום שמזל כימה עולה ביום ומעיינות מתגברים" שזה הזמן בו כימה (הפליאדות, ראו בהמשך) זורחת בשמי הלילה הדרומיים ומבשרת על בואו של החורף.

אך עדיין לא ברור כיצד הגיע רבי אליעזר דווקא לתיארוך זה.

גם בתלמוד הירושלמי מעידים על תאריך זה של המבול –

מסכת תענית פרק א הלכה ג משנה –  בג' במרחשון שואלין את הגשמים רבן גמליאל אומר בז' בו, חמשה עשר יום אחר החג (סוכות) כדי שיגיע האחרון שבישראל לנהר פרת

הלכה ג  – גמרא  מתניתא דר' מאיר דתני אי זהו זמנה של רביעה ר' מאיר אומר הבכירה בשלשה והבינונית בשבעה והאפילה בשבעה עשר ר' יהודה אומר הבכירה בשבעה והבינונית בשבעה והאפילה בעשרים ושלשה.  ר' יוסה אומר הבכירה בי"ז והבינונית בעשרים ושלשה והאפילה בשלשים יום שכן מצאנו שאין היחידים מתחילין להתענות אלא בראש חדש כסליו.  א"ר אבמרי אחוי דר' יוסי: הכל מודים בשבעה עשר(בחשון) שהיא זמן כימא לשקע שבו ירד מבול לעולם מה טעמא?- ביום הזה נבקעו כל מעינות תהום רבה

הדיון עוסק במתי מתחילים להתענות (לצום) תלמידי חכמים, במידה ולא מגיעים גשמי החורף הראשונים לארץ ישראל, ו- 17 בחשון מקושר כאן לזמן זריחת כימה (פליאדות) בשמי הלילה והיום שבו צריך להתחיל להתענות.

אז מהי בעצם כימה ואיזו חשיבות ניתנה לה ברחבי העולם?

800px-M45_comb_11.12.jpg

תמונת הפליאדות באדיבות – Homepage of Rochus Hess,

כימה היא צביר של כוכבים שנקרא כיום במדע M-45 וגם בשם המיתולגי הפליאדות.

הצביר ממוקם בכתף קונסטלציית השור ויש בו למעלה מ-1000 כוכבים.

צביר הפליאדות מוזכר כבר באיליאדה של הומרוס שמתוארכת למאה ה-8 לפנה"ס –

צָר אֶת-הַיָּם וְאֶת-הָאָרֶץ וַיַעַשׂ אֶת-פְּנֵי הַשָּׁמַיִם אֶת-הַיָּרֵחַ בְּמִלּוּאוֹ וְשֶׁמֶשׁ לֹא-יַדַע מָנֹחַ,

כָּל הַמַּזָּלוֹת הָרַבִּים הָעוֹטְרִים לִרְקִיעַ-שָׁמָיִם מֹשְׁכוֹת כִּימָה (פליאדות) וְעָשׁ וּכְסִיל (אוריון), הָעֲנָק בָּעֲרִיפִים.

וגם בתנ"ך תחת השם 'כימה' בספרים עמוס ואיוב, בערך מאותו זמן.

המשורר היווני הסיודוס שחי במאה ה-8 לפנה"ס מזכיר את הפליאדות בהקשר של הופעתן בחורף

when the Pleiades flee mighty Orion

and plunge into the misty deep

המשורר מעיד על זמן אוקטובר-נובמבר בו הפליאדות זורחות בשמיים עם שקיעה ו'מבצעות' בריחה מאוריון הצייד ועל הסופות שמגיעות במקביל, סופות החורף שבהן עדיף שיעזבו המלחים את הים ויעברו לעבודת האדמה.

ראו איור לגבי הבריחה של הפליאדות מאוריון לאורך שמי הלילה בחורף.

Taurus_constellation_map-fr

Orthogaffe at French Wikipedia.CC BY-SA 3.0 נוצר ע"י. הפליאדות זורחות ראשונות ולאחריהן זורח אלדבראן ולבסוף אוריון זורח ונראה כאילו רודף אחרי הפליאדות במהלך הלילה בחורף.

יוסף בן מתתיהו שחי במאה הראשונה והשניה לספירה מתאר כי בזמן המצור  על ירושלים, הנצורים סבלו ממחסור במי שתייה, אך הוקל להם עם הגעתו של גשם שוטף שירד בירושלים, יחד עם הופעת הפליאדות במקביל בחודש זה.

610px-Nebra_Scheibe.jpg

 Nebra sky disk,  created by DbachmannCC BY-SA 3.0

ממצא ארכיאולוגי  משנת 1600 לפנה"ס מהעיר נברה בגרמניה' בדיסקית העתיקה מאמינים החוקרים ששבעת הכוכבים במרכז הדיסקית מייצגים את הפליאדות.

בצביר הפליאדות בולטים 6 כוכבים שהם הבהירים ביותר, אך היוונים נתנו שמות לתשעה מהם –

7 הפליאדות – אלקיונה, אלקטרה, מאיה, מרופה, טאייגטה, קלאנו וסטרופה

והוריהן אטלס ופלאיונה.

בסיפורי המיתולוגיה היוונית מופיעות הפליאדות כ-7 אחיות שנרדפות ע"י אוריון הצייד ולבסוף זאוס אבי האלים עומד לצידן ועוזר להן לברוח מאוריון, בכך שממקם אותן בשמיים.

המעניין בסיפורי הפליאדות הוא שהם מסופרים בתרבויות קדומות רבות המתפרשות על פני יבשות מרוחקות.

באוסטרליה למשל ישנה מסורת מן ה'חלומות' (סיפורי בריאה) על 7 האחיות Napaltjarri שנרדפו ע"י האיש ג'ילבי (Jilbi Tjakamarra ), הוא ניסה שיקוי אהבה על אחת האחיות, אך ללא הצלחה.

היא כנגד ברחה ממנו יחד עם אחיותיה ל- Uluru , המוכר כ- Ayers Rock באוסטרליה ויחד עם הרוחות של אולאורו הן הפכו לכוכבים בבריחה מג'ילבי, בעוד ג'ילבי עצמו הפך לאוריון וממשיך לרדוף אחריהן עד עצם היום הזה.

800px-Uluru_(Helicopter_view).jpg

מבט מהליקופטר על אולאורו, אוסטרליה, נוצר באדיבות Marc Feipel

סיפור נוסף מהיבשת האוסטרלית משלב את 7 האחיות שנקראו מיה-מאיי (Maya-Mayi) בדומה לפליאה מאיה היונית שהיתה הבכורה, שהיו כה יפות עד שלוחם אחד בשם וורומה ( Warrumma) חוטף שתיים מהן. הן לבסוף בורחות ומטפסות על עץ אורן שגדל ללא הפסקה עד השמיים, שם הן מתאחדות עם שאר אחיותיהן בשמיים.

במרכז ומזרח אפריקה בארצות דוברות השפה הסוואהילית כמו  טנזניה, קניה, ואוגנדה, הפליאדות נקראות – kilimia – 'לימה' מלשון לחפור או לשפר את האדמה לקראת החורף. זהו לדעתי כנראה גם מקור השם כימה ביהדות.

ביפן הפליאדות מוכרות כ- 'סוברו' או בתרגום 'באות יחדיו' עם 6 הכוכבים הבולטים המוכרים לנו מסמלי החברה המעטרים את כבישי ארצנו.

בהודו, אינדונזיה ונפאל הפליאדות גם כן מוזכרות כ-6 או 7 אחיות.

ביבשת אמריקה

שבט הלאקוטה באמריקה הצפונית קראו להם 7 הנשים, בעוד בגואטמלה במרכז אמריקה בתרבות ה'מונטה אלטו' זיהו את הפליאדות כ-7 אחיות וכמקור ממנו הם הגיעו.

בקולומביה בתרבות ה- Nez Perce הסיפור מקביל לסיפור היווני. כאן מדובר ב-7 אחיות שאחת מהן מתאהבת באיש וכך גורמת למותו, היא בוכה לאחיותיה על מותו. הן כנגד צוחקות עליה ומרוב בושה היא עוטה עליה את השמיים ומסתתרת מהן וכך מוסבר מדוע רואים רק 6 מתוך 7 הכוכבים.

מה שמעניין בסיפורי הבריאה האבוריג'ינים היא הדומות הרבה לסיפורים מקבילים מהמיתולוגיה של יוון העתיקה.

לסיכום– די ברור כי לפני המצאת הכתב היו בני האדם משתמשים בסיפורים בכדי ללמד מוסר השכל, כמו איזה מאכלים מסוכנים וכיו"ב, אך ממצא זה של הקבלה סיפורית כמעט זהה דורש הסבר, בה צביר כוכבים מוכר בתרבויות זרות כ- 7 אחיות, ששתיים מהן או אחת מהן נחטפות ע"י אוריון (כסיל בתנ"ך), ולבסוף הן מצליחות לברוח ונקבע להם מקום בשמיים.

יש לציין כי על פי המחקר כיום, האבוריג'ינים הגיעו לאוסטרליה לפני כ- 50,000 שנה ומאז לא באו במגע עם התרבות האירופאית, הרבה לפני שנוצרה התרבות היוונית והמיתולוגיה שלה, לפני 4,000 שנה.

בתקופת הקרח, פני הים היו כ- 130 מטרים יותר נמוך מהיום ועל כן היה גשר יבשתי שחיבר בין אוסטרליה לבין אינדונזיה ותאילנד של ימינו, כך שנדידת סיפורים כאלו יכלו לדעתי להתקיים עד לפני ההולוקן, או למעשה לפני היונגר דרייס בסביבות 13,000 שנים לפני זמננו. (ראו גם הפוסט על היונגר דרייס)

עדות זו מחזקת את מקור התפישה האסטרונומית כפעילות שאולי מייצגת יותר מכל את חיי אבותינו הנוודים.

אילו הקבלות תאריכים יש ל- 17 לחודש חשון?

תאריך זה הוא מעניין ביותר מבחינה מחקרית מכיוון שה-17 לחודש ה'שני' מבטא שני תאריכים אופציונליים, 17 לאייר כמו דעת רבי יהושע או 17 לחשוון כפי שמציע רבי אליעזר.

לדעתי 17 בחשון הוא התאריך שמייצג את המבול בשל ההקשר שלו עם הפליאדות. כפי שמנסים לקשר גם רבי יהושע ורבי אליעזר וגם בתלמוד הירושלמי.

ירבעם בן נבט מביא לנו עדות רחוקה גם כן על תאריך קרוב ל- 17/2 של נח –

וַיַּעַשׂ יָרָבְעָם חָג בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי בַחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ כֶּחָג אֲשֶׁר בִּיהוּדָה, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ- כֵּן עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, לְזַבֵּחַ לָעֲגָלִים אֲשֶׁר-עָשָׂה וְהֶעֱמִיד בְּבֵית אֵל, אֶת-כֹּהֲנֵי הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה

וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר-עָשָׂה בְּבֵית-אֵל, בַּחֲמִשָּׁה-עָשָׂר יוֹם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי – בַּחֹדֶשׁ, אֲשֶׁר-בָּדָא מלבד (מִלִּבּוֹ) וַיַּעַשׂ חָג לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעַל עַל-הַמִּזְבֵּחַ לְהַקְטִיר

נראה כי לירבעם מלך ישראל היתה דעה שונה בנושא לגבי זמנו של ה'חג', כמלך ישראל הוא החליט בשונה מממלכת יהודה לחגוג את אותו "חג אשר ביהודה", דווקא חודש אחרי ב- 15/2 או בתרגום סימולטני לימינו, באמצע נובמבר, כאשר תיארוכו היהודאי של ה'חג' היה ב-15/1 שזהו חג סוכות.

ויקרא פרק כ"ג, לג-מג

וַיְדַבֵּר יהוה אֶל משֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי הַזֶּה חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַיהוה

ספירת החודשים כאן שונה מן התלמוד, כאשר הבסיס של החגים מתחיל בחודש ניסן במקרא.

נראה כי המסורת המקראית נותנת לנו עדות יפה לחג עתיק ששמו אפילו לא ברור – 'החג אשר ביהודה',

יש להוסיף כי חג הסוכות משמר זיכרון נוסף –

בספר שמות פרק כ"ג, יד-יז

וְחַג הָאָסִף בְּצֵאת הַשָּׁנָה בְּאָסְפְּךָ אֶת מַעֲשֶׂיךָ מִן הַשָּׂדֶה:

זו עדות לחג שמסיים את השנה, תאריך זה מתקשר ליום השוויון של הסתיו ה- 23 לספטמבר, שלושה ימים בהם השמש נמצאת בזריחתה בנקודת השוויון בין הקיץ לבין לחורף.

נראה כי המסורת שלנו על פי רבי אליעזר לגבי זמן המבול התנ"כי נופל בין ה-15/10 ל- 15/11, בניסיון לתרגם תאריכים אלו ללוח הלועזי.

בנוסף נראה לי הגיוני יותר שמדובר בשני חגים שונים- יום השיווין ויום המבול, כאשר הכותבים התנכ"יים מחברים את שני החגים לכדי חג אחד מחובר סוכות ושמיני עצרת, אך ירבעם כנגד, משמר מסורת עתיקה יותר שכנראה לא ממש בדה מליבו, המסורת של ירבעם מדברת על חג נוסף ותאריך שונה מהתאריך של הכותב התנכ"י.

זה אגב מסתדר עם ההיכרות שלנו מאותה תקופה, בה אנו יודעים שנעשה ניסיון לאחד את אמונות כלל שבטי יהודה וישראל תחת מסורת אחת, אך ההתנגדות הובילה לפירוק האיחוד לאחר דור אחד של ניסיון בימי שלמה המלך והשבר הראשון שלה הוא אותו 'חג' שנקבע או מחודש ע"י ירבעם…

אילו עוד תרבויות מתייחסות לתקופת אוקטובר/נובמבר בהקשר דומה?

הלווין – Halloween

800px-Jack-o'-Lantern_2003-10-31.jpg

A Jack o' Lantern made for the Holywell Manor Halloween celebrations in 2003,

by Toby Ord ,CC BY-SA 2.5 ויקיפדיה

הלווין או ליל כל הקדושים הוא חג עממי קלטי (אירי), שנחגג ב- 31 באוקטובר. מקורו האירי של החג מגיע מחג אחר שהצביע על חגיגות השנה החדשה בימי הקלטים, חג זה נקרא "שאמין" – Samhain, נראה שיש דמיון בין חג זה לחג הסוכות בהקשר של סוף השנה כפי שמופיע בספר שמות.

בחג זה האמינו הקלטים כי הרוחות מהלכות בארץ וזאת הסיבה שילדים בתחפושות מפחידות מסתובבים בעיירות, בזמן שהם נושאים בידיהם לפידים.

החשש הקלטי היה מכך שרוחות המתים שירדו לארץ ביום זה ייכנסו בילדים ולכן הם עשו הכל בכדי לבלבל את הרוחות.

נראה שחג זה משמר זיכרון היסטורי אסטרונומי דומה לסוכות בו מסתיימת השנה, או יותר נכון השמש מתחילה לזרוח פחות ופחות עד תחילת החורף (חג החנוכה), אך הקלטים הוסיפו זיכרון נוסף לחג זה והוא ירידת רוחות המתים לעולם ביום זה, כמו יום זיכרון למת שקיים עד היום בבתי כנסת בישראל, בו מדליקים נר לזכר המת.   (יורצייט)

יום המתים

Dia_de_los_Muertos_Celebration_in_Mission_District_of_San_Francisco,_CA.jpg

חגיגות יום המתים במסיון של סאן פרנסיסקו, קליפורניה, נוצר ע"י Jaredzimmerman (WMF) ,   CC BY-SA 3.0 מתוך ויקפדיה

בתקופת הלווין נחגג בדרום ובמרכז אמריקה 'יום המתים' שגם לו יש מאפיינים של יורצייט לזכר המתים וגם חגיגות הסבב הסולרי של 52 שנה, בעולם האצטקי שהחלו בחודש זה.

הטקס שהיה נחגג שם נקרא 'טקס האש' שנחגג בחודש נובמבר אחת ל- 52 שנה. טקס זה סגר סבב סולרי מבחינת התרבויות המרכז אמריקאיות ויש להניח כי הוא בעל מסורת עתיקה ביותר.

הרעיון של חג זה היה לחדש את השמש לקראת סבב נוסף של עוד 52 שנים והוא היה החג המרכזי והחשוב ביותר של האצטקים, מכיוון שאם הטקס לא היה מצליח העולם היה נחרב, מכיוון שהשמש היתה מתה.

האצטקים ראו את חג זה כרפלקציה לבריאת העולם המיתולוגית שלהם והמחזור שחוזר על עצמו כל פעם מחדש ועל כן החשש מפני היום שלמחרת היה כה גדול, מכיוון שבבסיס אמונתם הם לא ידעו אם השמש באמת תזרח ביום שאחרי.

לסיכום יש לנו תאריך שנמצא אי שם בסוף אוקטובר, תחילת נובמבר, בו תרבויות חגגו חג של סיום סבב סולרי או יום זיכרון למוות ותחייה מחדש. יתכן שיש כאן זיכרון עתיק של קטסטרופה?

בתלמוד ניתן לראות כי זמן זה מקושר ישירות לכימה/פליאדות בו 'נחטפו' שני כוכבים מכימה וגרמו למבול של נח או לצונאמי של ספר עמוס. מה שמעניין הוא כי מסורת החטיפה של שני כוכבים או שתי אחיות מהפליאדות, מופיעה בתלמוד ובמקביל גם בתרבויות זרות, כמו באוסטרליה, אמריקה ויוון.

            ומה קרה או קורה מבחינה אסטרונומית בתאריך זה?

הטאוריד

d.jpg

Photo by David Kingham on Visualhunt.com / CC BY-NC-ND

בתקופה זו של השנה ישנו אירוע קבוע מזה אלפי שנים בשמי כדור הארץ והוא נקרא מטר הטאוריד

מטר הטאוריד, בחלקו הצפוני של כדור הארץ הוא עננה של מטאורים שכדור הארץ עובר דרכה פעמיים בשנה, בחודש יוני היא נקראת ה'בטא-טאוריד' ומאמצע אוקטובר עד תחילת דצמבר היא נקראת ה'טאוריד', כאשר השיא של המטר מגיע בסביבות ה-30 לאוקטובר עד ה-2 לנובמבר.

בשיא זה ניתן לראות 5 מטאורים בשעה, כאשר רוב השברים באים משאריות של השביט אנקי שנע סביב השמש ושובלו חוצה את תוואי כדור הארץ פעמיים בשנה.

מטר הטאוריד נקרא על שם קונסטלציית השור ממנה נראה בעין כי המטר מגיע, ככלל בני האדם קראו לכל מטרי המטאורים על פי המקור ממנו נראה בעין שהם מגיעים.

למי שמעוניין לצפות במטר זה חשוב לציין כי מבט לכיוון המקור בלבד לא יהיה מוצלח מכיוון שמטאוריט שמגיע ישר לא ייראה בנקל בעין ועל כן עדיף להסתכל מסביב למקור המטאוריטים, בכדי לראות את הפגיעות היותר יפות באטמוספרה של כדור הארץ.

מטאורים אלו נראים כאילו מגיעים מקונסטולצית השור מאזור הפליאדות/כימה ובגלל זמן הגעתם הם נקראים היום זיקוקי ההלווין.

ישנם הרבה מטרי מטאורים, אך בעוד האחרים מתקיימים בין יום אחד לשלושה ימים, מטר הטאוריד מגיע כל שנה לתקופה של כחודש לערך, מה שמייצר מראה יפה לאורך זמן.

מטר הבטא-טאוריד שמגיע ביוני, מגיע מצד השמש ועל כן איננו יכולים לראות אותו, אלא אם כן אנו חווים פגיעת אסטרואיד שמצליחה לחדור את שכבת האטמוספירה.

אנקי ושאר מטאורי הטאוריד הם כנראה שאריות של שביט גדול יותר שחדר למערכת השמש שלנו לפני כ- 25 אלף שנה לערך על פי מחקרים עדכניים והיה פעיל יותר בעבר…

מה שמעניין במטר זה הוא הגעתו בזמן החגים עליהם דיברנו מנקודה שנראית בשמי הלילה כשור, אך יש לדייק כי מדובר באזור הפליאדות בתוך קונסטלציית שור, הפליאדות זורחות בחודשים אוקטובר-נובמבר בשמי הלילה כל ערב בדרום מזרח ושוקעת בדרום מערב למביט מצפון לקו המשווה.

באמצע הלילה בימי השיא, נראה המטר כמופע זיקוקין ושמקורו בפליאדות, שמגיעות למרכז השמיים באותו פרק זמן.

נראה שיש גם מעגלים יותר קטנים של המטר שנראים בכדור הארץ, האחרון היה בשנת 2005 בה נראה מטר מטאורים מוצלח מכדור הארץ.

השאלה המתבקשת מתובנות אלו היא –

האם באמת מטר מטאורים זה יכל לגרום למבול?

 

שומייקר לוי 9 –

בשנות ה-90 של המאה ה-20 אם הייתם מציעים בקהילה המדעית שיש חשש מאסטרואיד שיפגע בכדור הארץ, רוב הסיכויים היה שהיו מבטלים את טענתכם בהינף יד. אך לשמחתינו דבר מה השתנה באותם שנים, בשנת 1993 זיהו הזוג שומייקר ודייוויד לוי, שלושה תצפיתנים, תנועה של אסטרואיד בדרכו לכוכב צדק, האסטרואיד נמשך כמו אסטרואידים רבים לצדק בשל מסתו העצומה וזה כמובן מזלנו בכדור הארץ שהשמש מצד אחד וצדק מצד שני לוקחים לחיקם הרבה מאוד פגיעות שעלולות היו להגיע לסיבובו של כדור הארץ. השביט שהיה בקוטר של כ- 4 קילומטר התפרק ל- 21 חלקים ובשנת 1994 בין ה-16 ל-22 ביוני הוא פגע 21 פגיעות ישירות בצדק שמשך את כל 21 חלקי השביט אליו במהירות של כ- 60 קילומטר בשניה או 216,000 קמ״ש, הפיצוצים היו כה עזים עד שצופה מכדור הארץ יכל לראות את הפגיעות בטלסקופ פשוט ברגע שכוכב צדק פנה לכיווננו.

עוצמת הפגיעות השתוותה לכ- 50 מיליון פצצות שהטילה ארה"ב על הירושימה.

המראה המדהים של פגיעת 21 חלקי השביט בכוכב צדק העירו לראשונה את הצורך בנאס"א להקים גוף שינסה לאתר גופים דומים בדרכם לכדור הארץ, זאת מחשש לגורל דומה שיסיים בחטף את האנושות.

האם כדור הארץ חווה דבר מה דומה בהיסטוריה האנושית?

אירוע טונגוסקה-

Tunguska.png

עצים נפולים שצולמו בסמוך למקום הפגיעה בשנת 1927 ע"י משלחתו של ליאוניד קוליק, טונגוסקה, סיביר.

ב-30 ליוני 1908 חדר מטאוריט לאטמוספרת כדור הארץ, הוא היה בקוטר 60 מטרים, אירוע זה השתמר בזיכרון וקיבל פרסום באותם ימים, אך רק ב-1921 הצליחה לראשונה להגיע למקום משלחת מחקר בראשות ליאוניד קוליק מאוניברסיטת סנט פטרסבורג.  ורק ב-1927 הם הגיעו לנקודת הפיצוץ.

מקום הפגיעה היה ליד נהר הטונגוסקה במקום מרוחק ביותר בסיביר.

80 מיליון עצים שכבו על הקרקע בצורה של רדיוס המעיד על מקור הפגיעה.  באזור הגראונד זירו של הפגיעה העצים לא נטו על הצד, בדומה להיקף הפגיעה, אלא הופשטו לחלוטין מענפים ועלים ונראו כמו חורשה של עמודי טלפון.

על פי עדויות של מקומיים שלקח קוליק באותן שנים התקבל התיאור הבא –

"השמיים נחצו לשניים ומעל היער הכל היה מכוסה באש, באותו רגע היה פיצוץ עז בשמיים ולאחריו נשמע מה שנשמע כמו התרסקות של אבנים על הקרקע כמו יריות רובה, האדמה רעדה" 

אגב מכשירים סייסמולוגים זיהו את הפגיעה גם במערב אירופה, בעוד באסיה תועד על כך שאורות ליליים צבעו את שמי הלילה בעוצמה של תאורה בשל התפרקותו של האסטרואיד באטמוספרה.

כיום מניחים שהאסטרואיד התפוצץ בגובה של כ- 10 ק"מ מעל פני הקרקע ובעוצמה של כ- 180 פצצות של הירושימה וזו גם הסיבה שאין מכתש במקום, מכיוון שהוא התפוצץ באוויר.

קבוצת המחקר של near earth object office  מאמינים כיום כי אירוע כמו טונגוסקה יכול לקרות אחת ל-300 שנים.

חשוב לציין כי בהנחה ואירוע זה היה קורה באזור מיושב , יש להניח כי היו לכך השלכות על איך התרבות האנושית היום רואה מטאורים.

תזכורת לאירוע טונגוסקה קיבלנו ב- 15 לפברואר 2013,  בו מטאור בקוטר של כ- 17 מטר התפוצץ בשמי רוסיה והוביל ל-1200 נפגעים. המטאור התפוצץ סמוך לעיר צליאבנסק ברוסיה, פיצוץ זה היה בעוצמה של 30 פצצות הירושימה ובגובה של כ-30 ק"מ מעל פני כדור הארץ, אירוע זה גרם לפיצוצם של אלפי חלונות בעיר הקרה וכמובן לפצועים רבים, רובם כתוצאה מהכאוס שנוצר.

יש לציין כי בתקופות היסטוריות קדומות יותר, היה מטר הטאוריד יותר מרכזי ולכן גם יותר בעל השפעה על אבותינו, אפילו לפני  3,000 שנים יש להניח שראו אבותינו יותר מטאורים בשמי הלילה.

לסיכום-

כעת כשאנו מתחילים להבין את אבות אבותינו ועולמם האסטרונומי, ניתן להבין מדוע התעניינו כל כך באסטרונומיה בתקופות שבהן עוד לא המציאו את החרמש והמגל, אולי חייהם לוו במטרי מטאורים מדהימים ביופיים במהלך ימי המבול או חגיגות השאמין. אולי הם אף חוו פגיעות של מטאורים וניסו להסביר אותם כחטיפת נשים מהפליאדות, בעצם מהמקום שממנו נראה היה בעין, שמגיע המטר כל שנה בזמן השיא שלו לקראת סוף אוקטובר.

אני מניח שאנו בתור תרבות פוסט חקלאית פחות מתעניינים במטר מטאורים, מכיוון שההרגשה הכללית היום היא כי זה בדיוני מדי לחשוב על אסטרואיד או שביט שבא לביקור בכדור הארץ, כמו בסרט ארמאגדון.

אולי אבותינו דווקא כן לקחו נושא זה ברצינות, אולי טונגוסקה היה ארוע של פעם בעשור אצלם.

הממצא החשוב באמת בהקשר זה הוא הממצא של האירדיום ובמיוחד הפלטיניום שמופיעים רגע לפני היונגר דרייס בקרחוני גרינלנד, יחד עם הממצא החדש של המכתש בקרחון הייוואטקה.

יכול להיות שזיכרון מיתולוגי , תלמודי ותנכ"י על שני כוכבים או שתי אחיות שנלקחו מכימה/הפליאדות גרמו למבול?, בצורה מדהימה עובדה זו מתחברת למציאות מדעית עדכנית המעידה על פגיעה אחת לפחות של חומר חיצוני בכדור הארץ לפני 12,900 שנים.

האם ייתכן שסיפור המבול בתרבויות רבות בעולם מתבסס על אירוע או אירועים שקרו 7,000 שנים לפני המצאת הכתב?

המעניין הוא שאבותינו כנראה עסקו באסטרונומיה, גם הרבה זמן אחרי אותו 'מבול', עובדה זו מעניינת מכיוון שכעת ברור לנו כי התרבויות העתיקות שהיו מפותחות בעבר, התעמקו בהבנת גרמי השמיים ולדעתי גם מצאו את הדרך להתחבר לקוסמוס בדרך זו.

נקודה למחשבה-

בפיוט מראה כהן שגם הוא קדום ביותר, ניתן ללמוד על הקשר היהודי לצביר הפליאדות-

כרואי זריחת השמש על הארץ – מראה כהן

כתבנית כסיל וכימה מתימן – מראה כהן

כברקים היוצאים מזיו החיות (אחיות?) – מראה כהן

מראה כהן הוא פיוט אהוב מתפילות יום הכיפורים ומקורו קדום ביותר. כבר בספרו של בן-סירא ניתן למצוא את מבנה הפיוט בשנת 200 לפנה״ס לערך.  יחד עם זאת הפיוט בבן סירא הוא בעל אופי דתי, בעוד בפיוט של ימינו כמעט ולא ניתן למצוא מאפיינים דתיים למעט ההתחלה והסוף… מה שמעיד על מקורו ה'חילוני' של הפיוט וכנראה גם על קדמותו לדעתי.

בפיוט מופיעה השורה ״כברקים היוצאים מזיו החיות״, בגמרא משמעותו של זיו הוא אור שמקורו במטאוריט או שביט, ייתכן שמדובר כאן בעדות יהודית על תצפית מסוג זה על הזיו היוצא מן האחיות, במקום החיות? האם ייתכן שמקור המילה זיו היא באות ז׳ מלשון 7, כמו שבע האחיות?…

תודה על הקריאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.