עש כימה וכסיל מול קונסטלציות השור ואוריון

קונסטלציית השור ואוריון

קונסטלציית השור היא כנראה התצפית הכי מבוקשת בקרב אבותינו, נראה כי אין כמעט ממצא ארכיאולוגי-אסטרונומי שלא פונה בצורה זו או אחרת לכיוון אוריון, שצמוד לקונסטלציית השור ומתחבר לסיפורים על הקונסטלציה.

קונסטלציה זו הופיעה במקביל לזריחת השמש ביום השוויון האביבי לפני כ- 6,000 שנים, דבר שהפך אותה לחשובה ביותר. (ראו גם בפוסט על השנה הגדולה) את השור ניתן לראות בשמי הלילה הדרום-מזרחיים כבר מספטמבר, כאשר בדצמבר וינואר הוא בשיאו ולקראת מרץ-אפריל השור יופיע בשעת דמדומים בדרום-מערב.

כאשר אבותינו היו צופים דרומה בשמי הלילה בתקופת החורף בחצי הצפוני של כדור הארץ, הם היו רואים את הפליאדות (M-45) זורחות ראשונות במזרח ונעות מערבה, לאחריהן זרח הכוכב אלדבראן, שהיה חלק מה- היאדות (ראש השור) וכאילו 'עקב' אחרי הפליאדות ולבסוף זרח אוריון  הצייד, כפי שזוהה בתרבויות רבות. על בסיס תנועה זו נבנו מיתולוגיות רבות שעסקו בנושא זה.

astrology-astronomy-clouds-615299 (1)

 מבט דרומה בשמי החורף

 

אוריון במיתולוגיה העולמית

אוריון היא קבוצת כוכבים בהירים ובולטים בשמי הלילה החורפיים, בין הכוכבים הבולטים בו הם ביטלג'וס בכתפו של אוריון וריגל בברכו השמאלית.

אוריון מוכר באסטרונומיה העתיקה בגלל 'חגורת אוריון' שנראית כשלושה כוכבים באמצעו – אליאנטק, אלינלם ומנטקה. כוכבים אלו במידה ומצויר בניהם קו ישר, מצביעים שמאלה ולמטה לכוכב סיריוס שהיה חלק מכלב הציד של אוריון ואחד הכוכבים הבולטים בשמי הלילה.

במידה ונלך עם אותו קו דמיוני ימינה ולמעלה נמצא את כוכב אלדבראן (עין השור השמאלית) ואחריו גם את צביר הפליאדות.

400px-Orion-guide_dark.svg

,Created by Yours Truly, original JPEG uploaded by Montrealais, vectors by Mysid.,CC BY-SA 3.0

חגורת אוריון היתה חשובה ביותר לתרבויות רבות וכבר היו שהצביעו על העובדה ש- 3 הפירמידות בגיזה שבמצרים בנויות על פי הצורה של החגורה, יש גם מקום להניח כי 3 הפירמידות במקסיקו בטיאוטיאוקן, גם כן נבנו בהתאמה דומה ויש שמצביעים על קשר זה גם בפירמידות במחוז XIAN בסין. (ראו גם בפוסט אחר)

Orion_-_pyramids

קורולציה בין הפירמדות בגיזה ובין חגורת אוריון. תמונה באדיבות

 ​English Wikipedia, CC BY-SA 3.0   Davkal

 

סיפורי אוריון

הסיפור היווני לגבי אוריון הוא המוכר ביותר לנו וגם לו יש מספר גרסאות שונות, אמסור כאן את הדגשים המרכזיים.

אוריון היה כנראה בנו של אל הים פוסידון, מכיוון שידע ללכת על המים, הוא היה ענק במבנה גופו והיה מוכר כצייד השור בשמיים.

בצעירותו התאהב אוריון במירופה והוא עבד את אביה בכדי לזכות בליבה, אך אביה דחה את הנישואים. בעקבות כך אוריון אנס/חטף את מירופה לפי חלק מהסיפורים, וכנקמה המלך המתין שאוריון ישתכר ולאחר מכן עקר את עיניו ושילח אותו לים.

הפייסטוס הצדיק שמוצא את אוריון בעיוורונו, נותן לו נער שיעזור לו להגיע מזרחה לכיוון השמש בכדי שיבריאו עיניו.

בסיפור נוסף, לאחר שאטלס נאלץ להחזיק את השמיים, כעונש על היותו טיטאן שנלחם באלי האולימפוס (ראו פוסט בנושא אטלס), ביקשה האלה ארטמיס מזאוס אבי האלים שיגן על הפליאדות בנות אטלס ופליאונה, מפני אוריון הצייד שניסה לחטוף אותן.  שהרי כעת אטלס היה עסוק במשימת החזקת השמיים ולא יכל להגן על בנותיו. בעקבות בקשתה של ארטמיס, זאוס מיקם את שבע האחיות בשמיים בצביר הפליאדות (כתף השור).

Sidney_Hall_-_Urania's_Mirror_-_Taurus

נוצר ב-1824 ושוחזר ע"י – Adam CuerdenPublic Domain

לאחר סיפור העיוורון מגיע אוריון לאי כריתים שביוון ומכריז לארטמיס אלת הצייד ולאמא שלה לטו, על היותו גדול הציידים, ועל יכולתו להרוג כל חיה בארץ.

כנגד גאוותו, אלת האדמה רעדה והאדמה נבקעה וממנה יצא עקרב ענק שהרג את אוריון. לאוריון נקבע מקום בשמיים בקונסטלצייה הסמוכה לשור ובו הוא נראה כרודף אחר הפליאדות בגלל תנועת השמיים, כמו כן הוא ממוקם הפוך לקונסטלציית העקרב בכדי שלא ייתפס על ידו שוב…

בהונגריה גם כן מזוהה אוריון כצייד ששמו נימרוד ובסין כ- 'שן' (SHEN), צייד לוחם שסימל את עונת הצייד בחודשים נובמבר-דצמבר.

בשומר הקדומה מוזכר אוריון URU AN-NA לראשונה בהיסטוריה הכתובה בעלילות גילגמש משנת 2,100 לפני הספירה לערך. גילגמש גיבור הסיפור אינו מסכים לחיזוריה של איננה (אשתר המקראית) ועל כן היא שולחת עליו את שור השמיים להרוג אותו ואת וחברו אנקידו שנלחמים בשור השמיים גודאלאנה GUD AN-NA.

בקרב מנצחים גילגמש ואנקידו והוא מונצח בשמיים כקונסטלציה שומרית שנקראת "אורו אנ-נא" – אור שמיים.

בקונסטלציה הבבלית מזוהה הקשת של גילגמש בידו השמאלית וגרזן בידו הימנית וחרב תלויה על חגורתו.

במצרים אוריון הוא אוסיריס ושלושת הכוכבים הבולטים הם הכתר על ראשו.

ההיאדות

558px-Hyades_40°N

מפה של צביר ההיאדות נוצר באידבות –  Roberto Mura, CC BY-SA 3.0 מויקיפדיה

ההיאדות הן למעשה מקבץ של 5 כוכבים שנראים בעין כראש השור בקונסטלציית השור.

במיתולוגיה היוונית היו ההיאדות 5 בנותיו של אטלס וחצי אחיות של הפליאדות.

לאחר מות אחיהן – הייאס, ישבו ובכו האחיות על מר גורלן ומות אחיהן האהוב, זאוס ששמע את הבכי החליט למקם אותן בשמיים וכך הן הפכו לצביר ההיאדות.

צביר הכוכבים הוא למעשה פניו של השור וידוע כיום שיש בו למעלה מ- 300 כוכבים.

בתוך צביר זה בולטת במיוחד עין השור השמאלית, הכוכב אלדבראן.

מיהו אלדבראן?

ראש השור.png

כוכב זה הוא הבהיר ביותר בקונסטלצית השור והוא זוהר בצבע אדמדם בשמי הלילה. מקור שמו בא מארמית/ערבית – א-דברן – 'העוקב' זאת מכיוון שהוא זורח מעט לאחר הפליאדות ולמביט מכדור הארץ נראה כי הוא עוקב אחריהן.

באסטרונומיה ההודית והבנגלית הוא מזוהה כ- 'אדום' ובצפון מקסיקו זהו הכוכב שמספק אור ל- 7 הנשים (הפליאדות) ואחד משמותיו הוא – Yeen oo Caap- – 'ההוא שעוקב', בדומה לשמו הערבי 'העוקב'.

בנוסף במקסיקו משמש שמו של הכוכב גם כחודש אוקטובר, בדומה ליהדות בה חודש כסלו מזכיר את שמו של אוריון הסמוך – 'כסלא' או 'כסיל', ראו בהמשך.

בתרבות האבוריג'ינית באוסטרליה בנהר קלראנס שצפון מזרח ניו-סאות' ווילס זוהה אוריון כקאראמבאל, איש שלילי שגנב את אשתו של אדם אחר. הבעל רדף אחריו ושרף את העץ עליו התחבא. האמונה היא כי הוא עלה לשמיים והפך לאלדבראן.

 

הפליאדות-

הפליאדות היו אחת הקונסטלציות הידועות והאהובות ביותר בתרבויות העבר, כבר כתבתי עליהן בפוסט של מטר הטאוריד.

רק אזכיר כאן כי מדובר ב- 7 כוכבים שרק 6 מהם נראים בקלות ושבכל התרבויות היה אוריון רודף אחריהן ומנסה לחטוף אחת או שתיים מהן וכנגד נקבע להן מקום בשמיים ע"י האלים.

610px-Nebra_Scheibe

דיסקית השמיים מנאברה, גרמניה, מאה 16 לפנה"ס, 7 הפליאדות מיוצגות במרכז הדיסקית.

נוצר באדיבות  Dbachmann, מויקיפדיה באנגליתCC BY-SA 3.0

לסיכום – אוריון, הפליאדות וההיאדות הן שלושה מקבצי כוכבים סמוכים שבולטים בשמי הלילה החורפיים כבר אלפי שנים והקישור בניהם היה בסיס ליצירת סיפורים רבים בתרבויות העולם.

 

קונסטלציית השור ואוריון בתנ"ך ובמקורות היהודיים

מעניין לציין כי לתרבות היהודית שספגה לא מעט מסורות פאגניות למניהן לא נכנס שום סיפור שקשור ל-7 אחיות, או אלדבראן או ההיאדות, לפחות מהמוכר, אך מה בכל זאת נכנס?

בתנ"ך מופיעות הקונסטלציות ב- 3 מקומות בלבד-

ספר עמוס ה, ח –

עֹשֵׂה כִימָה וּכְסִיל, וְהֹפֵךְ לַבֹּקֶר צַלְמָוֶת, וְיוֹם, לַיְלָה הֶחְשִׁיךְ; הַקּוֹרֵא לְמֵי-הַיָּם, וַיִּשְׁפְּכֵם עַל-פְּנֵי הָאָרֶץ–ה' שְׁמוֹ.

ספר איוב ט, ט-

 עֹשֶׂה-עָשׁ, כְּסִיל וְכִימָה; וְחַדְרֵי תֵמָן.

ספר איוב לח, לא-

הַתְקַשֵּׁר, מַעֲדַנּוֹת כִּימָה; אוֹ-מֹשְׁכוֹת כְּסִיל תְּפַתֵּחַ. הֲתֹצִיא מַזָּרוֹת בְּעִתּוֹ; וְעַיִשׁ, עַל-בָּנֶיהָ תַנְחֵם.

פסוק זה שואל שאלה בצורת פואמה, לגבי הקשירה/עצירה של המעדנות (מתנת הגשם והקור של כימה) לבין המושכות (מלשון עצירה ושליטה כמו במושכות סוס של אוריון החם) ומסתיים – 'התוציא מזרות בעתו' (פירות העצים).

כך רואה איוב את כימה כמביאת הגשמים והקור של החורף לעומת החום של אוריון ששולט במנת הקור של כימה ועוצר אותו בכדי שהפירות (מזרות) יבשילו בסיום החורף.

בספר עמוס נראה שהמילה 'עש' הושמטה ונשכחה מכיוון שבהשוואה לאיוב ניתן לראות כי כוונתו המקורית של עמוס היתה לשלוש קונסטלציות:

עש, כימה וכסיל

ניתן להבין מסוף ספר איוב ש 'עש' הוא בכלל 'עיש' כפי שמופיע בספר.

ולגבי 'כסיל' ניתן ללמוד מן התלמוד הבבלי לגבי מקור השם כ'כסלא' שמזכיר את החודש הירחי כסלו, אך גם יכול להצביע על כיסוי מלשון עיוורון בדומה להיכרות שלנו עם אוריון הצייד שעיוורו אותו.

מן התלמוד וממקורות ספרותיים רבים, כימה מזוהה כצביר הפליאדות בדרך כלל, בעוד כסיל מזוהה כמעט תמיד כאוריון, שמתיישב יפה עם שימור שמו ביהדות ככסוי או כעיוור בדומה לסיפור המיתולוגי על עיוורונו של אוריון.

לגבי עיש אין זיהוי אחיד, התלמוד שכותביו שמו לב שמדובר בקבוצת כוכבים, נוטה לשייך את הקונסטלציה הזו למזל טלה או לראש השור.

לדעתי מדובר בהיאדות (ראש השור) בשל הזכרת השם עיש במקביל לכימה ולכסיל בשלוש הזכרות שונות ועצם קרבתם בשמיים.

איוב כאמור שימר לנו את השם המקורי והוא – 'עיש' או 'עייש', מילה זו אינה מוכרת בעברית בדומה ל'כימה', אך בתרגום לאותיות לטיניות מתבררת התשובה בבהירות – AYASH  או HYAS .

כך קל להבין כי מדובר בהייאס (HYAS), האח של ה'היאדות' וחצי האח של הפליאדות, שמת בטרם עת ואחיותיו בכו עליו ומרוב הצער על כך, בחר זאוס לקבוע להן מקום בשמיים.

אם כך לא פלא שסיפור הפליאדות, ההיאדות ואוריון מופיעים ביחד בתנ"ך, זאת מכיוון שהם חלק מאותה הופעה בשמיים וספר איוב גם ממקם אותם יחדיו ב'חדרי תמן' (כיוון דרום). שלושת גרמי השמיים הללו משולבים ביחד בסיפורי העמים העתיקים ובמיוחד בסיפור היווני שנחתם לראשונה במאה ה-7 לפנה"ס, קרוב לזמן חתימת סיפורי איוב ועמוס.

ספר עמוס מוסיף גם את תפיסתם של בני דורו לגבי הקונסטלציות, נראה שהם מקושרים למכת חושך ולצונאמי שנעשים ע"י האל בהקשר ישיר לפליאדות ואוריון.

בנוסף לספרי עמוס ואיוב, יש לציין את ספרי קהלת ובמיוחד משלי שלקחו את המושג 'כסיל' צעד אחד קדימה בניסיון להפוך את המילה הקשורה בעבודת כוכבים לשלילית, כמו עיוורון וטיפשות, אך מצד שני מעידים לנו על המסורת של בני דורם וההיכרות המעמיקה עם סיפורו של אוריון הצייד –

טוֹב יֶלֶד מִסְכֵּן, וְחָכָם–מִמֶּלֶךְ זָקֵן וּכְסִיל, אֲשֶׁר לֹא-יָדַע לְהִזָּהֵר (קהלת ד, יג)

החכם עיניו בראשו, והכסיל בחושך הולך (קהלת ד, יד)

כימה עש וכסיל בתלמוד

כאלף שנים מאוחר יותר להומרוס ולאיוב ועמוס, באמצע המאה ה- 3 לספירה לערך, בעיר סורא שבמרכז-דרום עיראק של ימינו ובעיר נהרדעא שממוקמת מזרחית לבגדד של היום, ישבו מספר רבנים שעסקו בפסוקים לעיל בניסיון להאיר את העניין מהכיוון הבבלי.

הדיון הוא ארוך, אך מביא לנו עדות יפה להיכרות שהיתה לאמוראים עם אותן מסורות.

מסכת ברכות דף נח עמוד ב, עוסק בברכות שיש להגיד על דברים שרואים בעולם. ראו מקור

להלן תרגום שלי- (ש) = שאלה, (ת) = תשובה, (נ) = בנוסף למה שנאמר קודם

(ש1) מהם זיקין?

(ת1) אמר שמואל: כוכב שביט, ואמר שמואל: נהירים לי שבילי השמיים כשבילי (העיר) נהרדעא.

חוץ מכוכב השביט שלא יודע מי הוא, ומוכר (מהמסורות) שלא עבר (השביט) בכסלא (אוריון) ואם עבר בכסלא (אוריון) חרב העולם!

שמואל מעיד על היכרותו המעמיקה באסטרונומיה, אך מודה שאינו יודע מהו שביט. יחד עם זאת מסורות עתיקות שהוא מעיד עליהן מספרות שאם יצא שביט מאוריון יחרב העולם…

(ש2) והרי כך ראינו שעבר? (שביט באוריון)

(ת2) זיוו (של השביט) הוא שעבר ונראה כאילו עבר דרכו (דרך אוריון) – (כמו כוכב נופל בשמיים)

(נ) רב הונא בנו של רב יהושע אמר: וילון הוא שנקרע ומתגלגל ונראה אור הרקיע. –(כוכב נופל שיוצר צורה של V כמו וילון שנקרע).

(נ) רב אשי אמר: שנעקר (שביט) מצד אחד של כסלא (אוריון) וראה חברו (את השביט) מצדו השני של כסלא (אוריון) ונבעת (כי) נראה לו כאילו יצא (מאוריון)

רב אשי שמוסיף תשובה זו הוא חותם התלמוד הבבלי שמוסיף זאת כ- 200 שנה לאחר תחילת הדיון בשנת 400 לספירה לערך.

(ש3) שמואל רמי: כתוב (בספר איוב, ט, ט) "עושה עש כסיל וכימה"

 וכתוב (בספר עמוס, ה, ח) "עושה כימה וכסיל"

כיצד? (מדוע ההיפוך בין כימה לכסיל)

(ת3) ללא חומו של כסיל (אוריון) לא התקיים העולם, בגלל צינתה של כימה,

ואלמלא צינתה של כימה לא נתקיים העולם מפני חומו של כסיל.

השאלה והתשובה הן רק מתודות בקטע זה, יותר מעניין לראות איך ראו בזמנם את הקונסטלציות – פליאדות כקור ואוריון כחום.

(נ) ומסיים: אם לא נעקץ (אוריון) מהעקרב בנהר אש, כל מי שהיה נעקץ מהעקרב, לא היה חי.

(נראה כי מסורת העקרב שעוקץ את אוריון, הגיעה גם לתלמוד שמעיד כי אלמלא אוריון היה נעקץ מהעקרב, היה העקרב עד היום בעל עקיצת מוות).

(ש4) וכמו שאמר הקב"ה לאיוב התקשר מעדנות כימה או מושכות כסיל תפתח?

האם יש מקום לחיבור בין קור לחום? שבהקשר זה התשובה היא בשאלה והיא לא. (זהו חיזוק לקטע הקודם)

(ש5) מהי כימה?

(ת5) אמר שמואל כמאה כוכבים

(ת5) אמרו לו: שמכונסים (שמכונסים ביחד קבוצה של כוכבים) – חיזוק לדברי שמואל.

(ת5) ואמרו לו: דמבדרן (-שמפוזרים), (האם כוונתם ל א-דבראן = הכוכב העוקב בהיאדות???),

(ש6) מהי עש?

(ת6) אמר רב יהודה: (כוכב בשם) 'יותא'. (קיים כוכב כזה בקונסטלצייה של אוריון)

(ש7) מהי יותא?

(ת7) אמרו לו: זנב טלה

(ת7) ואמרו לו: ראש העגל (ההיאדות ואלדבראן)

(נ) ומסתבר כמי שאמר: זנב טלה (נקבע כהלכה ע"י רב אשי)

(נ) שכתוב (בספר איוב) – "ועיש על בניה תנוחם", אמור: חסרה (שני בניה = שני כוכבים) ונראה כמקום שטורף טרף (שיש בו חיסרון)

רב אשי מתרץ את ההלכה שקבע ומצביע על זנב טלה שנראה כאילו חסרים שם שני כוכבים, כפי שמתפרש מהפסוק באיוב שעיש תנוחם על בניה שנלקחו ממנה.

(נ) וזו שהולכת אחריה שאומרת לה – "החזירי לי את שני כוכבי!"

נראה שהכוונה כאן היא לעיש שצועדת אחרי כימה בתנועת השמיים, הסבר זה מתאים יותר לתנועת השמיים, במבט דרומה תראה זריחת הפליאדות ורק לאחריה תוכל לבוא קונסטלציה ש'הולכת' אחריה ומבקשת – "תחזירי לי את בני"! מה שמצביע על עיש כההיאדות שזורחת מיד לאחר הפליאדות וזאת בעצם תשובת הגמרא לשאלה המקורית – "מאי עש?", זאת בניגוד לזנב הטלה שזורח לפני הפליאדות…

(נ) שבשעה שהקב"ה בקש להביא מבול לעולם – נטל שני כוכבים מכימה והביא מבול לעולם, וכשבקש לסתמה – נטל שני כוכבים מעיש וסתמה

(ש8) ויחזיר לה? (לעיש את שני הכוכבים שנלקחו ממנה)

(ת8) אין הבור מתמלא מחוליתו (מהחומר שנחפר ממנו) או גם, אין קטיגור נעשה סניגור.

(ת9) ולברוא לה (לעיש) שני כוכבים אחרים?

(ת9) אין כל חדש תחת השמש (קהלת)

(ת9) אמר רב נחמן: עתיד הקב"ה להחזירן לה, שנאמר ועיש על בניה תנחם…

הסיפור התלמודי מלא במידע אסטרונומי שאלמלא קראנו את המסורות מן העולם היווני לא היינו מבינים כי מדובר במסורות אסטרונומיות, שנדדו בין תרבויות.

חלק מהאספקטים מדהימים וחלקם מוזכרים באגביות, אך ניתן ללמוד מכך על היכרות מעמיקה של האמוראים מנהרדעא, לגבי סיפורי אוריון וההיאדות והפליאדות ויותר מכך על שילוב מסורות אלו בתנ"ך ואולי אף על מקוריותו של התנ"ך לעתים.

חלק מההקבלות הבולטות הן השימוש במושג הערבי – א-דבראן לאלדבראן, שנראה שרב אשי פספס את הקשרו כשקרא את כתביו של שמואל ולא הכיר את שמו של הכוכב.

בנוסף מופיע העקרב שניצח את אוריון בדומה לתיאור מותו של אוריון הצייד בכריתים לפי הוראת ארטמיס, בתלמוד גם ניתן הסבר יהודי לריפוי של עקיצת עקרב. קשה לראות מה חשיבותו של העקרב בסוגיא אם לא מבינים את ההקשר המיתולוגי והאסטרונומי.

שני הכוכבים שנלקחים מעיש מזכירים את חטיפת מירופה ע״י אוריון או החטיפה בסיפורי האבוריג'ינים. כך גם הקשר בין הפליאדות לקור וגשם ולחורף. (ראו גם תיארוך המבול ב-17 בחשון, לגבי חטיפת הפליאדות)

בנוסף לכך, העובדה שבתקופת התלמוד או לפניה היו שהצליחו לתצפת עם מכשירי טלסקופ או דומה ולזהות כי מדובר ביותר מ-7 כוכבים בכימה, כפי שמעידה הגמרא – 'כמאה כוכבים', מעיד מעבר לכל ספק על ידע ותחכום של הקדמונים שהתבטא כאן באגביות שהוכחה כנכונה!, באותם ימים לא ניתן היה לראות יותר מ- 6/7 כוכבים, כאשר הראשון בתקופה המודרנית שזיהה את הפליאדות עם טלסקופ היה גלילאו גליליי שפרסם בחודש מרץ 1610 את ממצאיו לגבי הפליאדות ובהן 36 כוכבים… בימינו מזוהים בצביר זה למעלה מ-1000 כוכבים, אך התלמוד הקדים את זמנו!

מן הזיהויים בתלמוד נראה כי אוריון לא נכנס לדיון – 'מי זה?' , מכיוון שידעו לזהות אותו היטב.

לעומת זאת כימה מזוהה בתלמוד כצביר של כוכבים שמכונסים יחדיו.

ועיש מזוהה כשתי אופציות – כזנב טלה או כראש העגל וכעוקבת אחרי כימה.

לדעתי הזיהוי של כימה כפליאדות, די ברור כאן כקבוצת כוכבים.

לגבי זיהוי עיש נראה כי אחת המסורות מצביעה על עיש כהיאדות וגם ניתן לכך חיזוק בגמרא בתיעוד הרדיפה של עיש אחר כימה שאומרת החזירי לי את בני, משמע היא זורחת אחרי כימה ועל כן מתאים יותר ראש העגל. (בנוסף לשם עיש – HAYAS)

ככלל ניתן ללמוד מן הסוגיה כי יש קשר של 'קרבה' בין שלוש הקונסטלציות, כפי שמעיד גם הסיפור היווני על המרדף של קונסטלציה אחת אחרי השנייה.

אבן עזרא שהכיר סוגיא זו בתלמוד והכיר גם את תורת האסטרונומיה בזמנו כותב בפירושו על פסוקים אלו מאיוב ומעמוס –

עושה כימה – נאם אברהם המחבר דע כי שני מקומות יש בגלגל והם הסדנים ועש שהוא העגלה הוא הנקרא הדוב הוא קרוב מהסדן הצפוני  על כן יראה עש לעולם בקיץ ובחורף בכל היישוב הצפוני ויש סמוך לסדן הדרומי כוכב גדול אדום (אלדבראן א.נ.) יקרא ובלשון ישמעאל סהיל (suhayl מזוהה כקנופוס הכוכב השני בבהירותו בשמיים א.נ.) ויש כוכבים קטנים (פליאדות א.נ.) קרובים אליו ואלה יראו פעמים לכל מי שידור קרוב מהקו השוה והצפוניים לא יראו אחרים מאלה על כן קראם הכתוב חדרי תימן ונקראו אלה חדרי תימן בעבור שהם ביישוב אינן נראין ונקרא עש מגזרת עושו שהם שבעה שאינם מתפרדים

(אבן עזרא מזהה את 'עש' כעגלת הצפון, כ-7 כוכבים שאינם מתפרדים, ונראה שהוא מסתמך על התלמוד שמעיד על 'עש' כ'רישא דעגלא' מלשון עגלה, אני מעדיף לתרגם זאת ל'ראש עגל' – משמע ראש השור. לדעתי אב"ע התבלבל בזיהוי סווהיל כאלדברן במיוחד בגלל שלא הכיר אותו)

399px-Big_dipper_from_the_kalalau_lookout_at_the_kokee_state_park_in_hawaii

עגלת הצפון וכוכב הצפון – פולריס זוהר למעלה

והנה נשאר לפרש כסיל וכימה ודעת קדמונינו שכימה הוא זנב טלה וראש שור והם ששה כוכבים נראים אף על פי שהם קטנים… והנה כסיל הוא לנוכח כימה ואיננו אחד רק רבים ולב העקרב מהם ולאלה הדברים צריך פירוש…

אבן עזרא מזהה את כימה כפליאדות לפי דעת הקדמונים, אך מעדיף לזהות את כסיל בתוך מזל עקרב בצד השני של מפת השמיים ההפך מדעת הקדמונים, בגלל הקשר לעקרב.

ראו גם את פירושו של אבן עזרא לפסוק באיוב

איוב פרק לח, לא התקשר מעדנות כימהוהקדמונים אמרו כימה הם שבעה כוכבים קטנים והם בסוף מזל טלה והנראים הם ו'(6) והנכון בעיני  שהוא אחד והוא כוכב גדול יקרא עין השור השמאלי (אלדבראן הוא כימה) וכסיל כוכב גדול הוא לב מזל עקרב כי בעלות אלה שניהם במזרח יראו המעשים הנזכרים…

'המעשים הנזכרים' – כוונתו לעקרב שהרג את אוריון?

אב"ע מזהה למעשה את עש כעגלת הצפון, את כימה כאלדבראן ואת כסיל במזל עקרב.

לעומת התלמוד שמזהה את כימה כפליאדות ואת עש כ'ראש העגל' -א-דבראן (או זנב טלה) ומכאן גם ניתן להניח כי כסיל/אוריון נמצא בסמיכות.

למעשה הסוגיא בתלמוד נותנת לנו פתח יפה ללמוד על קונסטלציית השור ועל הקשר בין מסורות ונראה שלמעשה ניתן למצוא בסוגיה זאת עדות לקשר שתמיד היה קיים בין היהדות הקדומה לאסטרונומיה ולתרבויות שכנות, אך לצערינו קשר זה היטשטש עם השנים ונעלם ע"י מחברי התנ"ך שהשמיטו מידע, לעתים בכוונה ולעתים מתוך תמימות או חוסר הבנה.

הערה קטנה –

סיפור יעקב ונשותיו, רחל ולאה מזכיר מאוד את הקונסטלציה של השור ואוריון וגם את הסיפור היווני והאבוריג'יני של האיש/הציד שחטף אישה או שתי נשים, בדומה לאוריון שעבד את אביה של מירופה ולבסוף חטף אותה, ובדומה לסיפור המקראי בו יעקב עובד את לבן ובסוף חוטף את בנותיו.

בעוד בסיפור התלמודי, האל לוקח שני כוכבים מכימה בכדי ליצור את המבול, ו'חוטף' שני בנים/כוכבים מעיש בכדי לעצור אותו.

בנוסף השם 'יעקב' מזכיר השם הערבי של הכוכב אלדבראן – 'א-דבראן' מלשון 'ההוא שעוקב' כמו גם בשפת בני המאיה במקסיקו (OO-CAP) ושוב הדבר מתקשר למפת השמיים האסטרונומית.

גם בתנ"ך ברור כי השם יעקב בא מלידתו בזה שעקב אחרי אחיו עשו או תפס בעקבו.

ואם כבר מוזכר שמו של עשו, האם כוונת המשורר המקורית היתה לעיש/עש?

יכול להיות שסיפור הלידה של יעקב ועשו מתאר את תנועת גרמי השמים של אלדבראן וההיאדות בעקבות הפליאדות? יכול להיות שרחל ולאה הן הפליאדות?

מה גם שיעקב ועשו הם בניה של 'רבקה' מלשון מרבק – עגל מפוטם…

כל זאת לפני שהזכרנו כי בסיפורי יעקב ועשו משולבים, יצחק העיוור בדומה לאוריון, עשו הצייד שגם מזכיר את אוריון הצייד ולבסוף, המאכל האהוב – 'נזיד העדשים' שהכין יעקב לעשו ושנקרא – 'האדום האדום הזה' שמזכיר שוב את הכוכב אלדבראן שזוהר באדום בשמי הלילה החורפיים…

תודה שקראת

אשמח להערות והארות בנושא

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.