גובקלי-טפה ושמשון הגיבור

גובקלי-טפה הוא תל ארכיאולוגי בדרום-מזרחה של תורכיה, סמוך לגבול עם סוריה, התל זוהה בשנות ה-60׳ של המאה הקודמת כשרידים צלבניים.  בשנות ה-90' הגיע לאתר קארל שמידט, ארכיאולוג גרמני שהחל לחשוף את שרידי התל. באתר נחפרו מספר מתחמים שזוהו כמקדשים, מבנים אלו עגולים ובקירות המבנים שולבו אבני/עמודי ענק בצורת T, אבנים אלו נחצבו בגבעות הקרובות לתל וסותתו בצורות של הבלטה של חיות וסמלים שמעידים על תחכום טכנולוגי ואומנותי.

תחכום זה לא היה מוכר בעולם העתיק עד כה, כמו העובדה שמדובר באבנים במשקל שמגיע עד לכ- 60 טונות!

Göbekli_Tepe,_Urfa (1).jpg

גובקלי-טפה, תמונה באדיבות Teomancimit,  CC BY-SA 3.0, .מאתר ויקיפדיה.

מה שהכי מעורר שאלות בתל זה, הוא תארכו, אם היינו מוצאים אתר שכזה בכל תקופה אחרת, היינו מתרשמים מהקדמה וממשיכים הלאה, אך אתר זה מתוארך ללפני 12,000 -10,000 שנים לערך בתקופות ה- PPNA, PPNB   ולאחריהן האתר נקבר במכוון ע"י בני המקום.

בשל הקבורה של מבנים אלו יחד עם תנאי האקלים במקום, הצליח האתר להשתמר בצורה מרשימה וסיתותים בני 12,000 שנים נותרו כמו ביום בו סותתו.  העמודים ברובם סותתו בצורת T ועליהם סותתו בהבלטה בדרך כלל חיות וסמלים.  חלק מהחיות כבר נכחדו וכולן מייצגות עולם נוודי של חיות טרף או בר.

Gobekli_Tepe_2.jpg

עמוד 2 ממתחם A, בו מסותתים בהבלטה – שור, שועל ועגור(?)

תמונה באדיבות TeomancimitCC BY-SA 3.0, מאתר ויקיפדיה.

באותם מתחמים עגולים שזוהו כסוג של מקדשים קדומים מוקמו בדרך כלל כ-12 אבנים (עמודי T) בהיקף המבנה וכ- 2 אבני T יותר גבוהות במרכז שנתנו תמיכה לגג.  על פי סקרים עדכניים נראה כי באתר ישנם עוד לפחות 20 מתחמים דומים שטרם נחפרו…

Enclosure D towards Deneb.jpg

 credit to Andrew Collins and Rodney Hale

על פי המחקר היום נראה כי ביות החיטה החל בקרבת גובקלי-טפה באותן שנים, אך חשוב לציין כי מדובר בתרבות נוודית שאחראית לבנייה זו ולא נמצאו במקום כלל סימנים המעידים על חקלאות, בממצא ארכיאולוגי או בסיתותים.

כשהייתי סטודנט לארכיאולוגיה אחת מאבני היסוד עליהן חונכתי היתה הסכימה של ריבוי אוכלוסייה ותרבות חקלאית שהובילה לאחר מכן לפיתוח תרבותי.

לצורך העניין הסדר היה ברור, קודם היתה התרבות הנוודית שלא הגיעה לפיתוח חברתי מתוחכם, לאחריה הגיעה התרבות החקלאית שהתמקמה בסמוך לנהרות כדוגמת הפרת והנילוס, שם היו מים זמינים לפיתוח חקלאי מאסיבי בתאי שטח יחסית קטנים ובהם יכלה להתחיל להתפתח מערכת אדמניסטרטיבית ויותר מאוחר גם מלוכנית שריכזה את הטיית מי הנהרות ופיקחה על ניצול מי ההשקייה לטובת הכלל.  בזמן שזה קרה החלו להיבנות הערים הראשונות יחד עם שכבות ומעמדות חברתיים שהובילו בין היתר לפיתוח התרבותי הגדול שאנו מכירים את ראשיתו בשומר העתיקה על גדות הפרת והחידקל ובשושלות המצריות הראשונות על גדות הנילוס והדלתא.

האקסיומה היתה שלא יכלה להתפתח תרבות, לפני החקלאות המאסיבית.

ואם אין תרבות אז כמובן גם לא היה מקום לפיתוח טכנולוגי של כלי ברזל או ברונזה או ספרות או כתב.

למזלם של החוקרים בגובקלי טפה טרם נמצא כתב, אך עדויות לסיתות ברמות גבוהות נמצאו על העמודים.  קשה להסביר את רמת הסיתות הזו כאשר מבחינה היסטורית רק בתקופת הברונזה כ-6,000 שנים מאוחר יותר, ניתן למצוא הקבלות לרמות סיתות שכאלה, לא זו בלבד, ניתן לשאול באילו כלים סותתו האבנים?

בכלי עצם? בכלי צור? כמו של התרבויות הנוודיות? בתרבויות שחיו כאן באותם שנים לא השתמשו בברזל, או שכן…

סיתות ש.jpg

Photo by gordontour on Visualhunt.com / CC BY-NC-ND

תמונה של עמוד בעל מראה אנושי, עם שתי ידיים משני הצדדים וגלימה של חיה מתה ועל אזור החלציים/חגורה מה שנראה כמו האות 'שין' ומשני צדיה חמש פעמים האות H (ח' בעברית קדומה)

נקודה נוספת היא העובדה שמדובר במבנים מאסיביים שבכדי לבנות אותם נדרש כח מרוכז של מאות עובדים שיסתתו ויעטרו ויניחו את האבנים במקומן. דבר זה מצביע על התארגנות חברתית של שבטים שלא היתה מביישת ממלכה עמידה.

האם ניתן להניח כי בתקופה הנוודית היתה תרבות ממלכתית, עוד לפני שהומצאה החקלאות?!

האם האקסיומה שעל פיה חונכו דורות של ארכיאולוגים והיסטוריונים היתה טעות?…

יש להדגיש כי האתר בגובקלי-טפה התקיים במשך אלפי שנים ולאחר שהאתר נקבר עברו עוד אלפי שנים לפני שאנו מוצאים את התרבויות האנושיות הראשונות שהכרנו עד כה בשומר.

ריבוי הסיתותים על האבנים מעיד על עולם עשיר ותרבותי של בני המקום ורבים זיהו את המתחמים כמקדשים בגלל סיבות רבות.

בתור ארכיאולוג אחת הבדיחות הקבועות שעשינו בתור סטודנטים היה לזהות כל ממצא ארכיאולוגי כאלמנט דתי, אין הדבר מחייב, אך פשוט להניח כי מבנה מרכזי באשר הוא יהיה דתי או ממלכתי.

האם המבנים בגובקלי טפה הם בעלי אופי דתי? לא ניתן לענות על שאלה זו בקלות, אך מן הממצאים ובהשוואה לאתרים נוספים בעולם העתיק נראה כי לכולם יש דבר ראשון מאפיינים אסטרונומיים.

חשוב לציין כי הממצא הארכיאולוגי בגובקלי טפה הוא בעל מאפיינים אסטרונומיים ונמצאו במקום אבנים מחוררות ששולבו במבנים והיוו מעקב אחר תנועת כוכבים, גם ממצא של עיטור באחת האבנים מעיד על צפייה בכוכבים ראו בתמונה את העיט מגיש את הירח או מה שנראה ככוכב.

Gobekli Tepe Vulture Stone

עמוד 43 ממתחם D בגובקלי טפה, מוכר גם כעמוד הנשר/עיט,

 credit to Andrew Collins and Rodney Hale

במתחם D למשל מוקמה אבן עם עגול חצוב בתוכה שמוקמה בכיוון צפון-צפון-מערב והצביעה כנראה על מיקום הכוכב דנב בשמי הלילה שמוכר כיום ככוכב הבולט בקונסטלציית הברבור.

fig. 8 - Vulture stone Pillar 43.jpg

 credit to Andrew Collins and Rodney Hale

עמוד הנשר/43 ממתחם D, ובסמוך לו מימין אבן חלולה שהצביעה לכיוון צפון-צפון-מערב.

נראה כי חמישה מהמבנים שנחפרו בתל פונים לכיוון צפון-צפון-מערב (אזימוט 350 לערך) זאת הצבעה על כיוון הצפון בימיהם או על חשיבות הקונסטלציה שנמצאה שם והיא ה- CYGNUS הברבור, שבו בולט במיוחד כוכב דנב.

כיוון

מתחם D בגובקלי טפה במפנה לכיוון צפון-צפון-מערב לכיוון כוכב דנב באותן שנים – 9500 לפנה"ס, מתאים גם לממצא הארכיאולוגי ולתיארוך המבנה ע"י הארכיאולוגים.

 credit to Andrew Collins and Rodney Hale

כוכב הצפון באותם ימים היה וגה או בקרבתו. וגה (vega) הוא הכוכב הבולט בקונסטלציית הנשר/העיט והוא מוכר גם בתור הנבל של אורפיאוס או ה'עיט' במיתולוגיה היוונית.

Sidney_Hall_-_Urania's_Mirror_-_Lacerta,_Cygnus,_Lyra,_Vulpecula_and_Anser.jpg

תמונה מספריית הקונגרס בארה"ב, מתוך ויקיפדיה –  Urania's Mirror, 1825 Public Domain

מעניין לציין כי גם המקדש הכלקוליתי בעין-גדי פונה לכיוון מקביל לגובקלי-טפה, אותו מקדש שמקושר למטמון פסח בר אדון.

עין גדי.jpg

תמונה באדיבות מני גל, מבט מצפון-מזרח על המקדש הכלקוליתי מתוך ויקיפדיה, CC BY 2.5,

עין גדי הטייה

המקדש בעין-גדי גם כן בנוי בהטייה לכיוון צפון-צפון-מערב – 345.5 אזימוט.

בנוסף להסתכלות לכיוון צפון-צפון-מערב, ניתן גם להתייחס לפתח הכניסה למקדשים אלו מכיוון דרום-דרום-מזרח המקום דרכו ניתן לראות את זריחת אוריון ו'חדרי תימן'… ראו בפוסט על אוריון

ישנן למעשה שתי אפשרויות, כאשר רואים מקדשים אלו, האחת היא להניח כי הם בנו מבנים אלו מבלי להתייחס לצפון של ימינו והשנייה היא להניח כי הצפון של תקופת המבנים איננו היכן שהוא היום…

אני מעדיף להניח כי החשיבות ניתנה במשך אותם שנים לכוכב דנב שבקונסטלציית הברבור וכך ניתן להבין את ההטייה האחידה של כלל המקדשים לנקודה אחת בשמיים שאיננה 'מדויקת' לצפון של ימינו.

כך גם ניתן להסביר מדוע לכל מתחם יש הטייה טיפה שונה, זאת מכיוון שהכוכב דנב זז בהשפעת נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ.

אם נשווה זאת למקדש בעין גדי נראה שהוא מצביע לאזימוט 345.5 , מה שמעיד על התרחקותו של דנב כ- 5 מעלות לערך, לכיוון מערב ממתחם D בגובקלי-טפה, ועל כן  זמן בניית המקדש בעין גדי היה כ- 2,000 שנים לאחר מכן, לערך בשנת 7,000 לפנה"ס. חשוב לציין כי על פי המחקר האתר מתוארך ל-3,500 לפנה"ס, אך לא נעשה במקום תיארוך פחמן 14 ומועד בנייתו אינו ידוע.

מעניין לציין כי אברהם נותן לנו עדות לטקס שבוצע במקומות אלו הקשורים במזבחות הקדומים  והוא שחיטה או ביתור של חיות והקזת דם, אברהם אף מהדיר ומוסיף לנו עדות על ה'עיט' שיורד מן השמיים ואוכל את הפגרים, ממצא שמקביל לשאטאל הויוק בתורכיה שם צויר ציור דומה בהקשר מעט קניבלי של אכילת הפגר וקידוש הגולגולת.

איני חושב שבבסיס היו מקומות אלו מיועדים לאכילת פגרי בני אדם ע"י נשרים (עיט במקרא) אך נראה כי עם השנים היו תרבויות שעשו זאת  כאקט של קדושה והעלאת המת לשמיים. חופר האתר קארל שמידט הצביע על תרבות זו שהיתה קיימת בגובקלי-טפה, בה קידשו את הגולגלות.

בראשית טו –  סיפור ברית בין הבתרים בה מבטיח יהוה לאברהם את ארץ ישראל.

אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה… והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך… קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל  משלש ותר וגוזל, ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם … ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית

סיפור העיט של אברהם מעניין כי הוא גם מזכיר את תיאור האבן במתחם D  בגובקלי טפה, שם נראה עיט או נשר שמגיש כדור (ירח?), האם אותו עיט/נבל שמיוצג כ'לירה' בתרבות היוונית, וששימש ככוכב הצפון הוא בעצם אותו עיט שעל האבן? ושל אברהם? שבאותם ימים היה כוכב הצפון או בסמוך.

לדעתי תיאורו של אברהם עוסק בטקס ביתור קורבנות, ואחרי-כן ההמתנה ל'עיט' שירד על הפגרים, היא בעצם המתנה ללילה, בה קונסטלציית 'לירה' זורחת בצפון. שימו לב שהפסוק הבא – 'ויהי השמש לבוא' מאשר את ההמתנה ללילה. נראה שאמנם העיט יורד על הפגרים, אבל מדובר במטפורה מכיוון שאברהם אוסף (ישב/שבה) את הביתורים. וכך בעצם קורבנות החיות בשילוב הגעת הלילה וכוכב הצפון מביא לתרדמת אברהם ובחלומו הנבואה המרכזית על ירושת ארץ ישראל.

מעניין לציין כי בקונסטלציית ה'לירה' (העיט) בולט כוכב הצפון של אותם ימים שנקרא VEGA, כוכב זה הוא החמישי בבהירותו בשמי הלילה. שמו של וגה הגיע מהשפה הערבית בה נקרא WEGA או WEQA מלשון 'א-נאסר אל-וואקי' או בתרגום לעברית 'הנשר היורד (מן השמיים)' בדומה לעיט של אברהם שיורד גם הוא מן השמיים…

לסיכום

שוב אנו חוזרים לשאלה המקורית והיא מדוע שאבותינו הנוודים יתעסקו באסטרונומיה?, בעיט שיורד מהשמיים או בקונסטלציות, הרי כמעט כל אירוע חגיגי שנחגג היום מבוסס על עונות השנה בהקשר חקלאי ובתרבות שומר היה זה הבסיס המרכזי לחגיהם ולעומת זאת לנווד אין באמת עניין עקרוני בעונות השנה.

יתכן מאוד שאבותינו הנוודים התעניינו בעונות השנה, אך לכבוד כך מספיק לתקוע יתד בקרקע ולצפות בתנועת השמש בכדי לדעת באיזו עונה אנחנו.

למעשה הנוודים יצאו לפרויקטים מאסיביים אלו של בנייה חסרת תקדים בהיסטוריה מכיוון שהעולם האסטרונומי עניין אותם הרבה יותר מאשר אותנו…

מה עניין אותם זו כבר שאלה אחרת, האם מטר הטאוריד היה יותר רלוונטי בתקופתם? יכול להיות שהזיכרון ההיסטורי שלהם ממטאור הביא אותם להתעניין בגרמי השמיים? אולי בכלל הם התעניינו בתנועת הכוכבים מתוך סקרנות גרידא? או שמא הם היו ימאים?

דבר אחד ברור ומובן מהאתר הזה והוא שהיתה שם תרבות!

סיפור מיתולוגיים רבים התגלגלו עד לימינו ויש סיכוי שחלקם סופרו לראשונה בסמוך לאחד העמודים בגובקלי-טפה, לפחות בצורתם הראשונית…

סיפור שמשון הגיבור

שמשון ששפט את ישראל אלפי שנים אחר כך על פי המתואר בספר שופטים, מתואר כגיבור משבט דן שהורג אריה בידיו החשופות והורג אלף פלישתים עם לחי חמור ובסוף ימיו הוא מפיל את שני העמודים המרכזיים של המקדש בו מתעללים בו והורג 3,000 אנשים.

סיפור שמשון מקביל רבות בהקשרו לגיבור היווני הרקולס, מכיוון שישנם מאפיינים רבים של דמיון בין שני הגיבורים וסיפורי גבורתם.

הרקולס למשל מתואר כגיבור בלתי ניתן לחיסול, הוא גם לובש עליו את רעמת האריה שהרג בידיו וישנם מאפיינים נוספים שמקבילים באגביות לסיפוריו של שמשון.

כמו למשל ששמשון שבר את עמודי המקדש בעזה, בעוד הרקולס העמיד עמודים במיצרי ג'יברלטר.

הקבלות אלו ורבות נוספות מעידות קודם כל על היותו של הסיפור עתיק והעתקתו ממקור קדום יותר. נדידה של מסורות איננה זרה לנו, אך דבר זה מעלה את השאלה,  כמה קדום הסיפור המקורי ומאין הגיע?

תיאור הפלת המקדש בספר שופטים טז –

וסרני פלשתים נאספו לזבוח זבח גדול לדגון אלהיהם… ויקראו לשמשון מבית האסירים… ויעמידו אותו בין העמודים ויאמר שמשון אל הנער המחזיק בידו, הניחה אותי והמישני את העמדים אשר הבית נכון עליהם…וילפת שמשון את שני עמודי התוך אשר הבית נכון עליהם…

בסיפור שמשון מתוארת כאמור הפלת שני עמודי הסף על הבית ע"י שמשון, בעולם הארכיאולוגי מעולם לא נמצא מבנה עם מאפיינים דומים לאלו המתוארים בסיפור, והיו ניסיונות להקביל זאת למקדשים פלישתיים…

Urfa_Castle_05.jpg

עמודי נימרוד בעיר אור-פה סמוך לגובקלי-טפה, באדיבות Bernard Gagnon, CC BY-SA 3.0 מתוך ויקיפדיה

בעיר אור-פה הסמוכה לגובקלי-טפה נמצאים עד היום שני עמודי ענק המתצפתים על העיר, הם נקראים 'עמודי נימרוד' לזכר גיבור אגדי, הם אמנם מתוארכים למאה ה-2 לספירה, אך כתובת הקדשה במקום מתארת – "אני אפתוהה בן השמש, אני שיפצתי עמודים אלו לכבודי ולכבוד המלכה…"

בגובקלי-טפה ניתן לראות כי כל המבנים בנויים בצורה שיש במרכזם שני עמודי 'תוך' שעליהם היה מושתת המבנה. האם יתכן שסיפור שמשון מקורו בתרבות הנוודית הקדומה? האם שמשון הפיל את אחד המבנים בגובקלי-טפה? (60  טון כל עמוד…)

חיזוק לטענה שכזו אפשר לקבל מהעובדה ששמשון משתמש בלחי חמור בעוד הרקולס משתמש באלה, בכדי לנצח את אויביהם, יכול להיות שזה מכיוון שבזמנם טרם הושחזו החרבות הראשונות וכלי עצם או עץ או אבן היו כלי המלחמה היחידים?…

אחד התיאורים המעניינים בפעילותו של שמשון היא הצתת שדות פלישתים ע"י הבערת זנבות שועלים, ראו שופטים טו –

וילך שמשון וילכוד שלש מאות שועלים ויקח לפידים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות ב'תוך' ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלישתים ויבער מגדיש ועד קמה…

שועל היא חיה שאין לנו היכרות לגביה כקדושה בהיסטוריה, אך דווקא בגובקלי-טפה מתוארים שני שועלים על שתי אבני הכניסה באחד המתחמים.  אולי השימוש בשועלים בסיפור שמשון מעיד גם על פגיעה באלוהות שהיתה קיימת אז בתורכיה?

שועל.jpg

עמוד עם הבלטה של שועל, תמונה באדיבות Zhengan, מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

אם נחבר זאת להריסת המבנה, מצטיירת לנו תמונה של שמשון שנלחם בתרבות נוודית זאת.

לבסוף יש לציין כי שמו של שמשון מתייחס לשמש בעוד שמה של אהובתו הפלישתית דלילה מצלצל באוזן העברית כמייצגת הלילה,

עובדה זאת מתחברת לכך שבעיר חרן שנמצאת כ-40 ק"מ דרומית לגובקלי טפה, התקיים במשך אלפי שנים מקדש לאל הירח סין וגם העולם המוסלמי של היום ניכס לעצמו את סמלו של אל הירח. הייתכן שבגובקלי-טפה גם כן סגדו לאלוהות זו? ושסיפורי שמשון והרקולס מייצגים את המרידה בתרבות זו.

יתכן שאנו רואים כאן שארית של מלחמה עתיקה בין תרבויות שהשתרבבה לתנ"ך כסיפור מיתולוגי שהוכר באותה כתקופה, אך הכותבים של התנ"ך רצו לנכס סיפור זה ליהדות.

 

 

תמונת הכותרת – עמוד 27 ממתחם C בגובקלי טפה, Public Domain מאתר ויקיפדיה

תמונת העמוד עם הבלטת ה- 'ש' מתוך –

Photo by <a href="https://foter.com/author2/8c53ba">gordontour</a&gt; on <a href="https://visualhunt.com">Visualhunt.com</a&gt; / <a href="http://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/2.0/">CC BY-NC-ND</a

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.