גובקלי-טפה ומקור העם העברי

ויּוֹצֵא אֹתוֹ הַחוּצָה וַיֹּאמֶר הַבֶּט נָא הַשָּׁמַיְמָה וּסְפֹר הַכּוֹכָבִים אִם תּוּכַל לִסְפֹּר אֹתָם וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה יִהְיֶה זַרְעֶךָ

אברהם אבינו התעסק באסטרונומיה וגם כן ידע לצפות בכוכבים, אך איך אנו יכולים לחבר אותו לגובקלי-טפה?

מקורו של אברהם אבינו מתערבב בתנ"ך בין שתי ערים קדומות, האחת היא אור כשדים שממנה הגיע תרח אביו של אברהם והשנייה חרן שאברהם מעיד עליה שהיא 'ארצי ומולדתי' כאשר הוא נשלח ע"י האל, בראשית יב –

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביךויִּקַּח אַבְרָם אֶת-שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת-לוֹט בֶּן-אָחִיו, וְאֶת-כָּל-רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ, וְאֶת-הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר-עָשׂוּ בְחָרָן; וַיֵּצְאוּ, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ, אַרְצָה כְּנָעַן.

יותר מאוחר מצווה אברהם על אליעזר עבדו ללכת לארץ מולדתו להביא אשה לבנו יצחק, אליעזר הולך לחרן –

אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק

קשה לדעת את מקומה של אור כשדים, אך אני נוטה למקמה סמוך לחרן, כדעת חוקרים רבים בשל העובדה שאזור חרן בתורכיה מתאים ביותר לציר התנועה של אברהם מאור כשדים לחרן ומשם לישראל של ימינו.

חרן שלי על בסיס נאסא

היכן בדיוק סמוך לחרן היתה אור, איננו חשוב, ישנם מספר מקומות שעדיין משמרים את השם אור ובולטת במיוחד העיר אור-פה בדרום תורכיה ששם ישנה מסורת עתיקת יומין על אברהם אבינו, עיר זו נמצאת כ-40 ק"מ מצפון-מערב לחרן וסמוכה לגובקלי-טפה (7 ק"מ), יחד עם זאת בתנ"ך מודגש שוב ושוב שחרן היא ארצו ומולדתו של העם העברי ולא אור כשדים.

עצם הקישור התנכ"י לעיר חרן וההצבעה על מקור העברים משם מחייב התייחסות, לצערנו תל חרן העתיקה יושבת כיום בתחומי תורכיה ומדובר באתר ארכיאולוגי נטוש שכל מי שהיה שם יכול להיזכר במבני הבוץ המעוגלים, או צריח המסגד הישן שעומד במרכז העתיקות שלא חופרים בהם לצערינו.

Harran_University

הריסות האוניברסיטה של חרן, תמונה באדיבות Zhengan, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

ידוע לנו על אברהם שמקורו בחרן, וכך גם על רבקה אשת יצחק בנו, שגם הגיעה משם, יותר מאוחר גם יעקב מביא משם את שתי נשותיו, רחל ולאה וכך גם עושה עשו כשהוא מבין כי יצחק מקדש את המקום.   נראה כי חרן היא המקור של הידע הקדום, בעוד אנשי כנען מצטיירים בשליליות במהלך רוב הסיפורים בספר בראשית.

חרן

חרן היא עיר הממוקמת כיום בדרומה של תורכיה, כ-40 ק"מ מדרום-מזרח לאור-פה וגובקלי-טפה.

לפי המסורות נבנתה חרן ע"י נימרוד הגיבור/צייד המקראי. אותו אחד שמיוחס לו בניית מגדל בבל. העיר מוזכרת כבר במכתבים מלפני 4,000 שנים שנמצאו בעיר מארי. מלך בבל שהיה כנראה בן העיר, בנה במקום במאה ה- 7 לפנה"ס מרכז גדול ובו מקדש לאל הירח סין.

למרות עליית הנצרות ואחריה האיסלאם באלף הראשון לספירה, הצליחה העיר הפגאנית לשמר את כוחה במהלך תקופה זו. עיר זו נבנתה בדומה לתבנית ערים הרמטית, היו בה שבעה שערים שסימלו את שבעת הכוכבים – שמש, ירח, חמה, נגה, מאדים, צדק ושבתאי ובמרכזה היה מגדל גבוה.

גם לאחר עליית האיסלאם נותרה חרן בגדולתה, במקום הוקמה אוניברסיטה חשובה במאה ה- 7 לספירה, שבה עסקו בקסם לצורכי טקסים.

בני חרן השתמשו במצוות מוחמד להגנתם וזיהו עצמם כ'שבאים' (יש להניח מלשון 7), כאחת משלוש הדתות שיש לשמר יחד עם היהדות והנצרות, על פי המצווה בקוראן. השליטים האומיים שבנו בירושלים את כיפת הזהב במאה ה-7 לספירה, בנו גם בחרן מסגד דומה שלצערנו רק קשת אחת שלו שרדה, מעניין לציין כי גם כיפת הסלע בנויה בצורה אוקטגונלית וגם בחרן נמצא מבנה בעל שמונה פאות.

היה גם קשר בין תושבי חרן לפירמידות במצרים, שם האמינו השבאים ששכן קברו של ההרמס טריסמיגיסטוס שהיה לתפיסתם, אביהם הקדום וצאצא של בני אדם אחרים שאינם משויכים לגניאולוגיה התנכית המתייחסת לאדם וחוה. ידוע על השבאים כי היו עולים לרגל פעם בשנה לחגוג בפירמידות במצרים.

חרן המשיכה להתקיים כעיר מרכזית ופגאנית עד שנת 1259 לספירה, בה נשדדה ונהרסה ע"י הצבאות המונגולים של קובולאי חאן, נכדו של ג'ינגס חאן.

מעניין לציין כי בולטת בחרן הסגידה לכוכבי השמיים ובראשם לירח שהיה חשוב מכלל האלים בדומה למסופוטמיה ושומר.

בגובקלי טפה שקדומה לחרן בכמה אלפי שנים, קשה למצוא הקבלות ישירות, למעט ההקשר האסטרונומי של השבאים והקרבה הגיאוגרפית, אך כבר היו שקישרו בין סיתות העמודים לצורתו של הירח. – בתמונה עם הכוכב. ואף ניתן לזהות את סמל הירח במרכז אחד העמודים.

Gobekli Tepe Vulture Stone

 credit to Andrew Collins and Rodney Hale

האם ייתכן להניח כי חלק מסיפורי אבותינו הקדמונים שנולדו סביב העיר חרן קשורים בצורה זו או אחרת לתרבות האסטרונומית של גובקלי-טפה?

האם יכול להיות שכאשר אברהם מבקש מאליעזר שיביא ליצחק אשה מחרן, הוא בעצם רוצה שבנו יתחתן עם בת למשפחה עם אג'נדות אסטרונומיות ולא רדודות כמו של הכנענים?

 

מערת המטמון

נראה כי ישנו קשר תנכי וסיפורי בין חרן וגובקלי טפה לראשיתו של העם היהודי/עברי, קשר זה מתבטא בדוגמא שהבאנו בפוסט הקודם בהקשר של סיפורי אברהם ושמשון, או גם 12 האבנים במזבחות של משה ויהושע שמזכירים את המבנים בגובקלי-טפה ואעסוק בהם בפוסט נוסף.

הקשר שקיים והעובדה שמקור העם העברי, יושב עמוק בתוך עולם אסטרונומי ועשיר מצביע אולי שכלל לא מדובר בעבודת כוכבים במקור, אלא אולי בדבר מה יותר פרקטי, ראו פוסט על הטאוריד.

ברצוני להצביע על ממצא ארכיאולוגי שגם בו קיים קשר לא צפוי לגובקלי טפה ושניתן להתייחס אליו כעת, לאחר שגובקלי-טפה נחשף.

מערת המטמון –

בין הממצאים הארכיאולוגים בישראל, נראה כי מערת המטמון תמיד תהיה הממצא הכי מעניין שאי פעם מצאו או ימצאו.

בשנות ה-60' של המאה ה-20, חילקו הארכיאולוגים בניהם את נחלי מדבר יהודה בכדי למצוא עוד ממצאים מן העבר, במיוחד בהקשר מגילות קומראן שנמצאו ערב קום המדינה כ- 12 שנים לפני כן.

היה זה פסח בר אדון, ארכיאולוג לא מוכר באותם ימים שקיבל לידיו את הסקירה של נחל משמר, אחד הנחלים הפחות מעניינים…

בשנת 1961 משלחתו של בר אדון סקרה מערה, בחלקו הצפוני של נחל משמר, בסמוך לראש המפל. בפינת המערה, עטוף במחצלת התגלה המטמון שהיו בו למעלה מ- 400 כלי נחושת ועוד כ- 20 כלי עצם ואבן.  במערה נמצאו ממצאים כלקוליתיים ומכאן גם נבע תיארוך המטמון. בנוסף לכך ישנן הקבלות של כלי עצם מאותה תקופה גם מהנגב.

Nahal_Mishmar_Hoard._Israel_Museum,_Jerusalem.jpg

המטמון כפי שנמצא במערה, באדיבות Chamberi, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

העולם המחקרי שנדהם מהממצא, מעולם לא מצא תשובה עניינית לגבי מקורו של האוצר, היו שהניחו כי מדובר בשאריות סחר עתיק יומין והיו שקישרו אותו כמו דוד אוסישקין למקדש הכלקוליתי בעין גדי בן אותה תקופה שכבר ראינו בפוסט הקודם שמקביל בכיוון בנייתו למתחמים בגובקלי-טפה, בצפייה לכיוון הכוכב דנב וקונסטלציית הברבור (CYGNUS).

כאשר מוצאים אוצר שכזה יש להניח כי מקורו קדום והוא השתמר לאורך מאות שנים ולעיתים אף יותר. דוגמא לכך היא טבעת זהב שקשה מאוד לתארך אותה גם לאחר שמצאו אותה בשכבה מסוימת, בניגוד לכלי חרס שזמן חייהם לא יעלה על 20 שנים בדרך כלל, הטבעת יכולה לעבור בירושה דורות רבים וכך גם כלי הנחושת שנמצאו במערה.

1024px-Mishmar-Some_Items

מספר פריטים ממטמון נחל משמר באדיבות אלה זית, מתוך ויקפדיה, CC BY-SA 3.0

נקודה נוספת וחשובה יותר היא טכניקת 'השעווה האבודה' בה הכינו את כלי הנחושת שנמצאו במערה, טכניקה זו מתוחכמת ביותר והיא לא הופיעה בארץ ישראל עוד הרבה שנים לאחר מכן.

בשיטה מתוחכמת זו היו מכינים את המוצר הסופי משעווה, כמו למשל ראש אלה, לאחר מכן היו מצפים את השעווה בטין וקודחים בו חורים קטנים.

לאחר שהטין התקשה היו מחממים את הכלי בכדי שהשעווה הנמסה מהחום תתרוקן דרך החורים שקדחו בטין.

ולבסוף היו מזריקים דרך אותם החורים, נחושת שמילאה את החלל הפנימי של הטין ולמעשה יצרה את המוצר הסופי וכעת רק נותר לשבור את הטין ולקבל ראש אלה מנחושת.

הבעיה עם שיטת ׳השעווה האבודה׳, היא שהנחושת שבה יש להשתמש, צריכה להיות משולבת בחומר שנקרא ארסן שיתן לה מימד צמיגי!  וללא תוספת הארסן, יצא המוצר לא מוצלח ומחורר ומלא בועות.

על כן יש להוסיף ארסן בתוך סגסוגת הנחושת כ- 4-10% , מה שיגרום לנחושת להיתפס היטב בחלל הטין הפנימי. בדיקות של הנחושת מהמטמון הוכיחו שאכן יש בה אחוזים אלו של ארסן, אך ממצא זה גם הקשה עוד יותר על החוקרים, מכיוון שבמכרות תמנע הסמוכים לאילת ובמכרות פינון בירדן, אין ארסן באחוזים כאלו, מה שמעיד על מקור כלי הנחושת של מערת המטמון ממכרות אחרים בעולם!

והיכן הכי קרוב נמצאו מכרות נחושת משולבים בארסן שמתאימים לכלי מערת המטמון?

1300 ק"מ מארץ ישראל ומנחל משמר, נחושת אופיינית לזו שבכלי נחל משמר נמצאה בארמניה!

תנועת הנחושת

מה שמעניין הוא שבאמצע הדרך בין ארמניה לנחל משמר נמצאות הערים חרן וגובקלי-טפה.

עובדה זו מחזקת את הטענה כי כלי הנחושת שבאוצר הם קדומים וכנראה נדדו בירושה במשך תקופה ארוכה מכהן לכהן, עד שאחד היגר לבסוף מחרן לכנען…

בין הממצאים של כלי הנחושת ניתן לראות הקבלות מעניינות לגובקלי-טפה. נראה כי מרבית הכלים מעוטרים בקווי V שאופייניים לתקופה הניאוליתית והכלקוליתית, קווים אלו מזכירים את האות מ'(M) בעברית עתיקה ואולי הצביעו במקור על המילה מים. קווים אלו מופיעים ברבים מהעמודים בגובקלי-טפה. ראו תמונה למעלה

800px-Treasure_of_Nahal_Mishmar_(3)

כלי גלילי דמוי עטרה המעוטר בקרני צבי וברבורים/עיטים, תמונה באדיבות HANAY, מאתר ויקפדיהCC BY-SA 3.0

הקבלה נוספת היא אותה ציפור/ברבור שאולי מתייחסת לקונסטלציית הסיגנוס שמופיעה על עמודים רבים בגובקלי-טפה וגם על הכתרים/עטרות של מערת המטמון.

מעניין לציין כי המבנים בגובקלי טפה וגם המקדש בעין גדי המקושר למטמון, פונים לכיוון צפון-צפון-מזרח לכיוון קונסטלציית הסיגנוס ( Cygnus)  שזוהה כברבור באסטרונומיה העתיקה.  קונסטלציה זו חשובה ומוכרת בעולם העתיק ויושב בתוכה הכוכב דנב שמשמש כראש הציפור או הצלב כפי שמצטייר בעין התבונן. כוכב זה שימש ככוכב הצפון לפני כ-17,000 שנים, ראו בפוסט הקודם. 

ממצא נוסף וחשוב הוא הנס של הנשר/עיט שמזכיר את עמוד העיט ממתחם D בגובקלי-טפה, לצערי לא מצאתי תמונה של CC , אך הנה קישור.

נקודה נוספת שמחברת מטמון זה עם גובקלי טפה היא אחד הכלים שבו ישנן 7 בליטות שנראה כעת כי יוצר את מערכת השמש שלנו ובו שבעת כוכבי הלכת  בהתאם לשערי העיר חרן ולתפיסה האסטרונומית שלה. ויש לציין כי המספר 7 ביהדות הינו מספר קדוש החוזר על עצמו פעמים אין ספור.

נס 7

לסיכום נראה כי הקשר התרבותי בין חרן וישראל מתחבר הרבה לפני מה שאנו מכנים היסטוריה.  יחד עם זאת סיפורי האבות – אברהם, יצחק ויעקב וגם לוט מעידים לנו על קשר תרבותי שהיה קיים בין שתי הנקודות הגיאוגרפיות הללו. וכעת עם חשיפת האתר בגובקלי-טפה ניתן להבחין בדמיון הרב שקיים בין הממצאים בנחל משמר והמקדש בעין-גדי ובין עיטורי העמודים וכיוון בנייתם בגובקלי-טפה.

תמונת השער-

כלי גלילי דמוי עטרה המעוטר בקרני צבי וברבורים/עיטים, תמונה באדיבות HANAY, מאתר ויקפדיהCC BY-SA 3.0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.