איך נראה מצפה כוכבים קדום?

צפייה בכוכבים ולמידת מדע האסטרונומיה והמתמטיקה לא היה זר לאבותינו החקלאים וכמו שראינו בגובקלי-טפה' גם לא היה זר לאבותינו הקדומים יותר, הנוודים.

מעבר להיותם של אבותינו תצפיתנים ננסה לאתר או להבין איך היו נראים מצפי הכוכבים העתיקים.

הלוואי והיינו יודעים מה עניין אותם בכוכבים, אך כעת על בסיס הפוסטים הקודמים, ברור כי היתה תרבות אסטרונומית קדומה.

פוסט זה סוקר חלק מהאתרים הקדומים באזורנו שיש בהם מאפיינים אסטרונומיים וכנראה שימשו בין היתר גם למעקב ו/או תצפית לעבר הקוסמוס.

גיזה

כבר ראינו בפוסט קודם כי הפירמידות בגיזה שבמצרים בנויות על בסיס של תצפית אסטרונומית, בה חדרי ה'מלך' וה'מלכה' פונים לכוכבים מסוימים בשמי הלילה. מדרום פונה חדר המלך לחגורת אוריון ומצפון לקונסטלציית הדרקון וחדר המלכה פונה דרומה לכוכב סיריוס (אוסיריס) וצפונה לכוכב – 'כוכב' ששימש למציאת הצפון כבר בזמן בניית הפירמידות בשנת 2500 לפנה"ס וששימש ככוכב הצפון בשנת 1100 לפנה"ס בשל נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ.

התפיסה המדעית של האג'יפטולוגים היא שבמקום זה נקברו המלך והמלכה המצריים, אך שום ציור או כתב כל שהוא לא ביסס טענה זו, לעומת זאת בכל אחד מהחדרים ישנן שתי תעלות המכוונות לשמיים וצופות בשמי הלילה, מה שמעיד על הקשרם האסטרונומי, הרבה לפני היותם קברים ללא ממצאים…

נראה כי מבנה הפירמידות במצרים ואם תרצו גם במקסיקו ואולי אף הפירמידות במחוז XIAN בסין בנויות בצורה שמייצגת את מבנה החגורה של אוריון בשמי הלילה. טענה זו נשמעה ע"י חוקרים החל משנות ה- 80' ובולט בניהם הוא רוברט באוול שהצביע על הקשר בין הפירמידות בגיזה לחגורת אוריון ועל כיוון בניית שלוש הפירמידות כלא מתאים לימינו מכיוון שבעוד היום נראית זריחת אוריון בשמי הלילה בצורה אנכית, לפני כ- 12,000 שנים היה אוריון זורח בצורה אופקית הזהה למבנה הפירמידות.

Orion_-_pyramids

קורולציה בין הפירמדות בגיזה ובין חגורת אוריון.

תמונה באדיבות-  ​English Wikipedia, CC BY-SA 3.0   Davkal

יש מעט חוקרים שראו בכך אינדיקציה לתארך את מבנה הפירמידות או לפחות שלב קדום שלהן לתקופה הניאוליתית – נוודית.

סטונהנג'

ניתן גם להצביע על סטונהנג' שבאנגליה, בו הרבה מצביעים על חשיבות המבנה המעוגל בהקשר אסטרונומי ותצפיתי  על ימי השיוויון והקצה. (2500 לפנה"ס)

stonehenge_1877

אתר סטונהנג' כפי שצולם ב-1877, מתוך ויקיפדיה, .Public Domain

בין הממצאים הבולטים בסטונהנג' מצאתי כי 'דרך התהלוכות' (Avenue) שהובילה אליו ומתוארכת גם כן לשלבים מוקדמים של האתר, בנויה על ציר אסטרונומי.

הדרך מגיעה לסטונהנג' מזווית 49 מעלות (360 = צפון) לזווית 231. מה שמעניין הוא שזווית 49 מייצגת את נקודת זריחת השמש ביום הארוך בשנה (ה-21 ביוני) וזווית 231 מייצגת את זווית שקיעת השמש ביום הקצר בשנה (ה-21 בדצמבר).

סטונהנג' כיוונים.png

תל יריחו

האתר נחפר ע"י קטלין קניון, ארכיאולוגית אנגלייה, בשנים 1952-1957, קניון חשפה באתר חומה אדירה, ממצא זה גרם לה להצביע על מציאתה של העיר הקדומה בעולם!, באותם שנים היא צדקה שהרי גובקלי-טפה טרם נחשפה.

בתוך חומה אדירת ממדים בגובה של כ- 4 מטר, שולב מגדל עצום בקוטר 7.5 מטרים ובגובה של כ- 8.5 מטרים לערך. המגדל תוארך על ידה ללפני 11,000 שנים בדומה לגובקלי-טפה.

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב הצביעו על בניית המגדל העצום עוד טרם המעבר לחקלאות ולפני שנבנתה החומה ששולבה בו מאוחר יותר.

במרכז המגדל נמצא גרם מדרגות שאותם חוקרים הצביעו על פנייתו לשקיעת השמש ביום הארוך בשנה, ה-21 ליוני לפני 11,000 שנים (אזימוט 299 בערך), ואף הוסיפו כי הר הקרנטל הסמוך לתל, מצל ראשון על המגדל באותו יום בעת השקיעה.

Ziko.jpg

המגדל העגול בתל יריחו, ברקע הר הקרנטל, תמונה באדיבות Salamandra123, מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

ממצאים אלו כאמור מוכיחים כי אכן היתה תרבות אסטרונומית ענפה בתקופות קדומות, אך כמה רחוק באמת ניתן לתארך זאת וכמה אפשר לייחס חשיבות למורכבות שבה ראו קדמוננו את האסטרונומיה וכמובן מה הם חיפשו שם?

יריחו וגובקלי-טפה בניגוד לפירמידות וסטונהנג' מתוארכים לתקופה הקדם-חקלאית, אך האם ישנם אתרים נוספים שנחפרו ויכולים להצביע לנו על אותו הקשר האסטרונומי?

עתלית-ים

האתר עתלית-ים קבור מתחת למי הים התיכון בעומק של כ- 10 מטרים לערך והוא שימש את יושבי המקום לפני שמפלס הים התיכון כיסה אותו לפני כ- 8,000 שנים לערך. מדובר על שטח של כ- 60 דונם שבו פעלו אבותינו באותם שנים, במקום נמצאו מבנים ובאר ועוד.

בין היתר נמצא מבנה של שבע אבני כורכר גדולות שסודרו במעגל בקוטר 2.5 מטרים. מבנה מעגלי זה, יחד עם השימוש באבנים יחסית גדולות מזכיר באפיו מבנים מעגליים דומים בעולם והמוכר ביותר הוא אתר סטונהנג' שבאנגליה. ההקשר הראשון שעולה על דעתי בהקשר לממצא זה הוא אסטרונומי בדומה לסטונהנג', אך קשה לקבוע זאת בוודאות.  מה גם שסטונהנג' נבנה לפני כ- 3,500 שנים ואתר זה מקדים אותו בכ- 5,000 שנים לפחות, זאת בזמן שמי הים התיכון כיסו אותו סופית בשל הפשרת הקרחונים.  אך אני מודה שהמספר 7 מצלצל לי בהקשר למספר כוכבי הפליאדות כמו שראינו בפוסט על הדיסקית מנברה שבגרמניה.

Atlit-Yam,_Ritual_structure_made_of_stones.jpg

מבנה פולחני בעתלית-ים באדיבות Hanay מאתר ויקיפדיה , CC BY-SA 3.0

 

תל גזר-

Gezer0815.jpg

המצבות בתל גזר באדיבות Ori~ מתוך ויקיפדיה

גם תל גזר שנמצא בשפלת יהודה מעיד על תצפית אסטרונומית עתיקה.

החפירות בתל החלו כבר מן המאה ה-19, בה זיהו את התל וניסו להוכיח את הקשרו התנכ"י.

התל על פי הממצאים היה מיושב אלפי שנים מן הפלילאולית והלאה, לפני כ-4,000 שנים מזוהה האתר באחד משיאיו, בו נבנית בעיר חומה אדירת מימדים ומערכת המים הכי מוקדמת שנמצאה בישראל.  מקאליסטר שחפר באתר זיהה את ה'במה'  ו-10 מצבות האבן הסמוכות לה כמקום קדוש.

מצבות אבן אלו מעניינות בשל מספר גורמים שונים, הן בנויות בשורה על ציר קרוב לצפון-דרום (מדובר בשחזור) מה שמעיד שוב על ההקשר האסטרונומי, כמו כן בעוד 9 מתוך 10 מהמצבות נחצבו באזור, רק מצבה אחת נחצבה במחצבה אחרת, מצבה זו מוקמה שביעית באותה שורת אבנים…

ולבסוף ניתן להקביל זאת לממצאים מקבילים בכרנך (carnac), צרפת, שם גם כן ניתן למצוא מצבות ענק בדומה לגזר. מצבות אלו הבנויות בשורות על צירי מזרח-מערב באזימוט משתנה בין 55 ל-70 מעלות, מקבילות למעשה לזווית זריחת השמש בכרנך בשיא הקיץ – 54 ואף יותר מדויק לזווית שקיעת השמש בשיא החורף – 235!

לדעתי כרנך וכך גם גזר (חבל שמקאליסטר חפר שם…) נבנו בהתאמה לימי הקצה והיו בעלי מאפיינים  אסטרונומיים.

תארוך שורת המצבות בגזר עומד על תקופת הברונזה, 3000 לפנה"ס לערך. כמו גם כרנך 3000 – 5000 לפנה"ס.

Carnac_megalith_alignment_1.jpg

The Ménec alignments בכרנך, צרפת. תמונה באדיבות Snjeschok מויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

הר כרכום

הר כרכום.png

הר זה הוא אתר ארכיאולוגי מרשים ביותר, המקום נחפר משנות ה-80' ועד ימינו ע"י המשלחת האיטלקית בראשותו של עמנואל ענתי.

ענתי זיהה את ההר כבר עם תחילת החפירות במקום כהר סיני המקראי, דבר שיצר ביקורות רבות כנגדו.

הר כרכום הוא שלוחה גבוהה ברוחב של כקילומטר ובאורך של כ- 10 ק"מ שמוצפת בממצאים ארכיאולוגיים.

ההר שימש כמרכז פולחני במשך עשרות אלפי שנים, למעשה מלפני 30,000 שנים בתקופה הפלילאולית, זוהו באתר סממנים ראשוניים של פולחן. יש להניח כי בתקופה זו היה האתר פחות מדברי. הממצאים פוסקים בתקופה הניאוליתית לפני כ-12,000 שנים ומופיעים שוב בריכוז גבוה בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה הביניימית עד שנת 2,000 לפנה"ס לערך, בה האתר כנראה ניטש.

בין הממצאים הבולטים ישנו פיזור של כ-40,000 ציורים שנחרטו בפטינה של אבני ההר.

ישנם גם ציורי קרקע ע"י שורות אבנים שניתן לזהות במבט ציפור בדומה לקווי הנסקה בפרו.

כמו-כן בתחתית ההר ישנו מה שנראה כמזבח שמורכב מ-12 אבנים/מצבות הסדורות כ-6 מול 6. ממצא זה מזכיר את 12 העמודים/מצבות במקדשי גובקלי-טפה ומעיד לדעתי על האופי הגיאומטרי של הפולחן ויש להוסיף כי גם בכרנך שבצרפת, מדובר בדרך כלל ב- 12 שורות אבנים מקבילות. המספר 12 הוא אמנם מספר שבטי בני ישראל… אך אינו המקור. 12 למעשה מהווה אינדקציה לחלוקה של עיגול ל- 360 מעלות ול-12 חלקים שווים, בדומה לשעון האנלוגי. והוא כנראה שימש בעבר הרחוק כציין וכמקביל לספרה 10 המודרנית, על כך בפוסט אחר.

Twelve_Headstones.jpg

אתר 12 המצבות למרגלות רכס הר כרכום, באדיבות שועל, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

ענתי מנסה להקביל זאת למתואר בתנ"ך בו משה מקים מזבח בעל 12 אבנים בתחתית ההר.

ממצא נוסף הוא טומלוס בראש ההר שבתוכו נמצא מזבח קבור ועליו אבן חרוטה בצורת חצי סהר שמעידה על פולחן מקומי לאל הירח 'סין' בדומה לחרן ומסופוטמיה. זה אגב מתאים לזיהוי המקום כהר סיני, מלשון, ההר בו סגדו לאל סין כפי שמציע ענתי. ואפשר להוסיף כי גם ביריחו הקדומה סגדו לאל הירח.

חשוב לציין כי ישנם זיהויים רבים להר סיני היום והצעתו של ענתי לא התקבלה במחקר…

ממצא נוסף הוא מקדש/מזבח שהוקם על הרמה של ההר שפונה מזרחה לעבר זריחת השמש.

מה שמעניין לפוסט זה בהר כרכום הוא 'תופעת הסנה הבוער', תופעה זו זוהתה בשנת 2004 לראשונה ע"י יגאל גרנות, במהלך חודש דצמבר ובמיוחד בתאריך ה-21 בחודש, שהוא יום הקצה החורפי, זוהרת בצורה מדהימה ולא ברורה מערה בצלע ההר.

גם ביריחו כאמור זוהתה בניית גרם המדרגות בהקשר של יום הקצה הקיצי, מה שמעיד על ימי הקצה כבעלי חשיבות בתקופות הקדומות וכנראה גם הפרה-היסטוריות.

ממצאים אלו למעשה מביאים נדבך נוסף לאותה תרבות אסטרונומית ועתיקה שקדמה לעולם החקלאי ושטרם הכרנו.

The_burning_bush_phenomenon_on_Har_Karkom_as_an_arc_around_the_cave_(14).jpg

תופעת "הסנה הבוער" היא תופעה אופטית על הר כרכום של החזרת אור שמש על אחת מפאות ההר בסמוך ליום הקצר ביותר בשנה שזכתה לשם זה, והפכה לתופעה שמושכת מטיילים רבים להגיע לאזור בדצמבר מדי שנה. תופעה זאת התגלתה ב-2004 והיא נראית בשעות הצהריים מזוויות תצפית שונות כקשת מעל פתח מערה ומזווית אחרת כעיגול אור מלא הכולל גם את שטח פתח המערה, תמונה באדיבות Hanay מאתר ויקיפדיה , CC BY-SA 3.0

רוג'ום אל הירי –

בפוסט הקודם, עסקתי בקשר העתיק בין ישראל לחרן, כחלק ממכלול אחד שכנראה גם השליך על אזורים נרחבים בעולם.  ברצוני להתמקד כעת  בממצא ארכיאולוגי מקומי, בגולן הישראלי, שגם כן מבטא הרבה מאוד מהסממנים הללו, אך טרם קיבל את החשיפה הראויה בהקשר זה.

Gilgal_Refa'im_-_Rujm_el-Hiri.jpg

גלגל רפאים (רוג'ום אל-הירי) צילום אווירי לכיוון דרום באדיבות אסף צ. מתוך ויקיפדיה,

CC BY-SA 3.0

רוגום אל הירי – גל חתולי הבר או גלגל רפאים בשמו החדש, נמצא לראשונה ע"י החוקרים עם כיבוש הגולן הישראלי מאת הסורים בשנת 1967, הרוג'ום נמצא ממזרח לצומת דליות בגולן והוא זוהה ע"י טייס שעבר במקום. ארכיאולוגים רבים עסקו מאז ועד היום בנסיון להבין את משמעותו של המקום.

הרוג'ום הוא מבנה של 5 מעגלי אבנים שהגדול מבניהם הוא בקוטר 156 מטרים, בחלקו הפנימי של הרוג'ום ישנו גל אבנים ששימש כקבר לאחר שהמבנה ניטש. הקבר נבנה בתקופת הברונזה הקדומה לפני כ 4,500 שנים לערך.

החופרים במקום קישרו בין היישוב הכלקוליתי הסמוך ובין הרוג'ום והניחו כי מדובר במבנה כלקוליתי שיצא משימוש לפני 5,500 שנים ולאחר כאלף שנים לערך, בתקופת הברונזה, הפך לקבר כשימוש משני.

מבנה מעוגל זה העלה הרבה סברות במחקר, מכיוון שלא ניתן להקביל אותו בצורה ישירה לשום ממצא ארכיאולוגי בעולם. מדובר באיסוף כמות עצומה של אבני ענק ואבנים קטנות לא מסותתות ברובן. פעילות זו של כריית האבנים, העברתן למקום זה ובניית מבנה בעל תכנית סדורה, דרש מעבר לכל ספק תחכום טכנולוגי והתארגנות ברמה כלל אזורית, נניח לצורך העניין כי בכדי להקים מבנה זה נדרשו כמה שבטים או ממלכה קטנה.

החוקרים הרבים שחקרו את האתר, הקבילו אותו לממצאים מן המזרח בהקשר של הקרבת קורבנות או לאטלנטיס שגם כן היתה בנויה בצורת מעגלים על פי תיאוריו של אפלטון (ראו בפוסט אחר).

היום התרבות הניו-אייג'ית בישראל רואה בו מקום לעלייה לרגל בימי השוויון והקצה, בדומה ובהקשר לסטונהנג'.

North_season.jpg

ימי השוויון והקצה, ימין – 21 בדצמבר, שמאל – 21 ביוני, למעלה – 21 למרץ, למטה- 23 לספטמבר

המעניין במבנה זה שהוא פונה במדויק לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה וראו על כך בהרחבה בפוסט נוסף.

רוגום אל הירי כיוונים

רוג'ום אל הירי במבט לכיון דרום, ניתן לראות שהפתח הראשי פונה לאזימוט מקביל לזריחת השמש ביום הארוך בשנה, ה-21 ליוני.

תמונה באדיבות ABRAHAM GRAICER מתוך ויקימדיה, CC BY-SA 4.0 , שונה על ידי לצורך הוספת האזימוטים.

מעניין להוסיף כי המביט ממרכז הרוג'ום לעבר הפתח, ראה ביום הארוך בשנה את זריחת השמש, אך מי שנכנס לפתח זה ברוג'ום ביום הקצר בשנה בזמן השקיעה, יכל לראות את השמש מעל מרכז הרוג'ום (אזימוט 242), בדומה לסטונהנג' ודרך התהלוכות לעיל!

קשה שלא להבחין בביקור במקום כי אכן המקום נבנה עם אופי אסטרונומי, פתח הכניסה מתייחס ישירות לימי הקצה, ומדובר במבנה מעגלי ענק מימדים בלי שום משמעות פרקטית לחייו של חקלאי, או נווד.

IMG_20180905_094947.jpg

אבן מסותתת באחד ממעגלי הרוג'ום

לכל אורכה של החומה החיצונית ברוג'ום ניתן להבחין בחורים מסותתים באבני המקום שלדעתי  שימשו כבסיס למוטות עץ וציינו למביט מן המרכז את מיקומם של קונסטלציות וכוכבים בשעות הלילה.

דבר נוסף הוא הקבר במרכז המבנה, קבר זה הוא מאוחר למבנה ובו כנראה נעשה שימוש משני באבני המקום.

IMG_20180905_101104.jpg

 

IMG_20180905_101404.jpg

תמונות מן הקבר במרכז הרוג'ום

מביקור בתוך הקבר עצמו ניתן לראות בבירור כי הקבר נבנה מעמודים מסותתים או חצי מסותתים בדומה לעמודי ה  T שנמצאו בגובקלי-טפה מבחינת גודלם.  נראה כי במקור שימשו אבני הקבר כעמודים/מצבות שהיו עומדים בתוך המתחם הפנימי של הרוג'ום והיוו את המרכז הקדוש של המעגל.

לצערנו איננו יכולים היום לראות את צורת הפריסה של העמודים כפי שהיתה בעת השימוש הראשוני והאם הצביעו על זריחה בימי השוויון או הקצה, אך אנו יכולים להודות לאנשי תקופת הברונזה שקברו את העמודים והמצבות העתיקים וכך בעצם שימרו אותם בדומה לגובקלי-טפה.

האם ייתכן למצוא סיתותים על אבנים ברוג'ום, בדומה לגובקלי טפה?, יש להניח לדעתי.

ככלל נראה כי יושבי המקום ידעו לסתת באבן, חוררו אבנים ואף סימנו מיקומים של כוכבים על פי סיתות ותיעוד.

IMG_20180905_093456.jpg

סיתות על סלע שנמצא באחד ממעגלי הרוג'ום.

ניתן לראות בתמונה מראה שדומה באופיו לכוכב שביט בנפילתו, משמאל לו צורה טרפזית ומימין לו מה שנראה כמו האות H שמזכירה את עיטורי העמודים בגובקלי-טפה.

לדעתי מדובר בחותמת של זמן. ה- H מסמלת בסיתות זה את קונסטלציית הרקולס והטרפז מסמל את קונסטלציית ה'לירה' (LYRA), שתיהן קונסטלציות צמודות בסמוך לצפון השמיימי. מה שלדעתי נותן כאן את חותמת הזמן הוא תנועת נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ שמזיז את נקודת הצפון לאורך השנה הגדולה. וכך לפני 10,000 שנים שימש הרקולס ככוכב הצפון ולפני כ- 12,000 שנים שימשה קונסטלציית ה'לירה' ככוכב הצפון, כך למעשה יש לנו תיעוד לגבי הופעתו של שביט בשמי הלילה לפני 11,000 שנים לערך או שמא מדובר בפגיעה אמיתית ותיעוד התארוך שלה?, ראו על כך בפוסט על המכתש החדש שנמצא בגרינלנד.

נקיפת ציר הסיבוב וגה והרקולס.gif

תנועת נקודת הצפון השמיימי לאורך השנים בשל נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ, תמונה באדיבות Tauʻolunga מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 2.5, נערך מחדש על ידי.

Hercules_IAU.svg.png

 IAU Hercules chart באדיבות IAU and Sky & Telescope magazine (Roger Sinnott & Rick Fienberg) מתוך ויקיפדיה,  CC BY 3.0  טבלת הקונסטלצייה הרקולס ומשמאלה קונסטלציית הלירה – הנבל/עיט והכוכב וגה.

Sidney_Hall_-_Urania's_Mirror_-_Hercules_and_Corona_Borealis.jpg

הרקולס מתוך Urania's Mirror (1825), באדיבות Sidney Hall,   ושוחזר ע"י  Adam Cuerdenמתוך ויקיפדיה, Public Domain

 לסיכום נראה כי מעבר לאתרים רבים ברחבי העולם, גם בישראל ישנם אתרים ארכיאולוגיים המעידים על הבונים כי היו בעלי היכרות מעמיקה עם ימי השוויון והקצה וכך גם עם תורת האסטרונומיה. איננו יודעים הרבה מעבר לכך, אך בפוסט הבא אנסה לקשר ממצאים אלו לתצפיות בהקשר תנכ"י שיתנו נופך לממצאים אלו.  לדעתי ניתן לראות כי מבני מצפה הכוכבים לפחות בשלב קדום שלהם היו עגולים כמו יריחו ורוג'ום אל-הירי ועתלית. כמו כן בתקופות מאוחרות לא השתמר האופי המעוגל באופן קבוע, אך כן השתמר בד"כ השימוש במצבות אבן שייצגו את התפיסה הגיאומטרית ולבסוף גם הן נשכחו מן המבנים הקדושים, למעט אולי שני עמודי הכניסה למקדשים (דיסטילו אין אנטיס) שאולי מייצגים את עמודי התווך במקדשי גובקלי-טפה.

אני מניח כי המבנה העגול עזר למעקב אחרי ימי הקצה והחגיגות שהביאו עימם, בשיא הקיץ היו אלו חגיגות התמוז (חג האהבה) ובשיא החורף היו אלו חגיגות החורף (חג המולד, חנוכה, ועוד)

בפוסט נוסף אנסה לחבר זאת גם למבנים העגולים של ההופים ושל האינדיאנים ככלל.

תודה

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.