משמעותו החברתית של מצפה כוכבים ביהדות

בפוסט הקודם הבאתי מספר אתרים ארכיאולוגיים בעלי אופי אסטרונומי ובפוסט זה אנסה בעזרת התנ"ך להבין מה היתה משמעותם של אותם מצפים אסטרונומיים מבחינה חברתית ותפישתית.

הנביא הושע שפעל במאה ה-8 לפנה"ס נותן את דעתו לגבי תרבות אסטרונומית זאת –

הושע ד, טו

אִם-זֹנֶה אַתָּה יִשְׂרָאֵל, אַל-יֶאְשַׁם יְהוּדָה וְאַל-תָּבֹאוּ הַגִּלְגָּל, וְאַל-תַּעֲלוּ בֵּית אָוֶן (אבן/מצבה?), וְאַל-תִּשָּׁבְעוּ, חַי-יְהוָה.

מאז ימי הושע והלאה נראה כי כל הזכרה של גלגל או מצבות הפכה לעבודת אלילים שיש להימנע ממנה בתרבות היהודית, אך אם נלך אחורה בזמן, נראה כי מצפים אלו היו מרכזיים ביותר בתרבות היהודית הקדומה. ראוי לציין כי המושג – זֹנֶה מתקשר ל'עבודת כוכבים' זו.

12 מצבות –

בגובקלי-טפה ובהר כרכום ובנבלי צ'ורי ניתן לראות מבנים מקודשים או שימוש במצבות, כאשר 12 הוא מספרן בצורה עקבית. ראו בפוסט קודם.

בתנ"ך ניתן למצוא זאת גם –

משה שמות כד –

וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה, אֵת כָּל-דִּבְרֵי יְהוָה, וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה, לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּשְׁלַח, אֶת-נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּעֲלוּ, עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים, לַיהוָה פָּרִים וַיִּקַּח מֹשֶׁה חֲצִי הַדָּם, וַיָּשֶׂם בָּאַגָּנֹת וַחֲצִי הַדָּם, זָרַק עַל-הַמִּזְבֵּחַ וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית, וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ, כֹּל אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם, וַיִּזְרֹק עַל-הָעָם וַיֹּאמֶר, הִנֵּה דַם-הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרַת יְהוָה עִמָּכֶם…

אליהו מלכים א יח , לא-

 וַיְרַפֵּא אֶת-מִזְבַּח יְהוָה, הֶהָרוּס  וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אֲבָנִים, כְּמִסְפַּר, שִׁבְטֵי בְנֵי-יַעֲקֹב–אֲשֶׁר הָיָה דְבַר-יְהוָה אֵלָיו לֵאמֹר, יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה שְׁמֶךָ. וַיִּבְנֶה אֶת-הָאֲבָנִים מִזְבֵּחַ, בְּשֵׁם יְהוָה

יהושע ד –

וְהָעָם, עָלוּ מִן-הַיַּרְדֵּן, בֶּעָשׂוֹר, לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן; וַיַּחֲנוּ, בַּגִּלְגָּל, בִּקְצֵה, מִזְרַח יְרִיחוֹ. וְאֵת שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה, אֲשֶׁר לָקְחוּ מִן הַיַּרְדֵּן הֵקִים יְהוֹשֻׁעַ, בַּגִּלְגָּל וַיֹּאמֶר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לֵאמֹר:  אֲשֶׁר יִשְׁאָלוּן בְּנֵיכֶם מָחָר אֶת-אֲבוֹתָם לֵאמֹר, מָה הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה?-  וְהוֹדַעְתֶּם, אֶת-בְּנֵיכֶם לֵאמֹר:  בַּיַּבָּשָׁה עָבַר יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַיַּרְדֵּן הַזֶּה   אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן, מִפְּנֵיכֶם עַד-עָבְרְכֶם:  כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם לְיַם-סוּף אֲשֶׁר-הוֹבִישׁ מִפָּנֵינוּ, עַד עָבְרֵנוּ לְמַעַן דַּעַת כָּל-עַמֵּי הָאָרֶץ, אֶת-יַד יְהוָה, כִּי חֲזָקָה, הִיא לְמַעַן יְרָאתֶם אֶת יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם, כָּל-הַיָּמִים

יהושע מעיד על הקמת מבנה עם 12 אבנים גדולות שנלקחו מהירדן ונבנו בגלגל, ומסביר יהושע שכשישאלו אתכם ילדכם מה אלו 12 האבנים?… נראה שכותב ספר יהושע בעצמו לא ממש ידע מה משמעות 12 האבנים, בכל זאת עברו כבר 7,000 שנה מאז שגובקלי-טפה כוסה בטורקיה, שם ניתן להבחין במעגלים של 12 אבנים כחלק מתצפית אסטרונומית שבטית שמקורה בעולם טרום חקלאי!

נראה כי המספר 12 בנוסף להיותו מספר טיפולוגי, גם מהווה בסיס לתפיסה של השלם בעולם גיאומטרי, משה ויהושע הכירו בכך ואף התייחסו למספר שבטי ישראל כ-12 על אף היותם 13 אם נתייחס לאפרים ומנשה כשני שבטים.

יותר מאוחר גם בסיפורי ישו מובלט מספר זה עם 12 השליחים ששוב חוזר לנקודה של שלמות השליחות כמו גם 12 המרגלים שנשלחו לחקור את ארץ כנען ע"י משה או 24 משמרות הכהונה בימי בית שני.

נבלי צ׳ורי הוא אתר נאוליתי באנטוליה, תורכיה, בו נמצא מקדש מרובע מלפני 10,000 שנה, גם בו ישנן 12 אבנים סביב ושתים מרכזיות שמזכירות את גובקלי-טפה עם הידיים מצידי העמוד כאילו הוא חי.

7698577baae1a07f394519dfe4e16878_9_2a918e8063.jpg

נבלי צ'ורי, תורכיה, 12 מצבות בהיקף המבנה ושתיים מרכזיות.

בשונה מגובקלי-טפה נראה כי כאן בחרו הבונים לבנות את המבנה בצורה מרובעת מה שמסתדר עם היותו מאוחר במעט לגובקלי-טפה.

9_2a918e8063.jpg

גובקלי-טפה מבנים מעוגלים עם 12 מצבות בהיקף המבנה ושתיים מרכזיות.

משה, יהושע ואליהו בחרו גם הם לבנות מבנים/מזבחות עם 12 אבנים שמייצגים את מספר שבטי ישראל, אך נראה כי המבנה קדם למספר השבטים, כמו שניתן לראות גם בגובקלי-טפה ובנבלי צ'ורי. המספר 12 הוא חלוקה עתיקה של מספור קדוש של סיבוב שלם, של 360 מעלות שמתחלק בכ-30 מעלות לכל אבן. הסיבה המרכזית להקמת מבנים שכאלו נובעים ממסורות עתיקות שבסיסן הוא תצפית אסטרונומית וחלוקת גרמי השמיים בכדי לצפות ביתר קלות בתנועות הכוכבים, כמו למשל בתנועת נקיפת ציר הסיבוב לדעתי.

twelve_headstones

אתר 12 המצבות למרגלות רכס הר כרכום, באדיבות שועל, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

 

מצפה

המושג 'מצפה' שמזכיר צפייה בכוכבים, מוזכר בתנ"ך פעמים רבות, ונראה כי בכל פעם שמוזכר מצפה גם מוזכרת השכינה ששורה בו או דבר מה דומה וקדוש.

מי שהכי עוזר לנו להבין מה הוא 'מצפה' הוא יעקב 'אבינו', כשיעקב בורח מלבן ו'חוטף' כמו אוריון את שתי נשותיו, רחל ולאה מאביהן, מופיע לראשונה בתנ"ך תיאור של מצפה בצורה יחסית טובה

בראשית לא

 וַיִּבְרַח הוּא(יעקב) וְכָל-אֲשֶׁר-לוֹ… וַיִּקַּח(לבן) אֶת-אֶחָיו, עִמּוֹ, וַיִּרְדֹּף אַחֲרָיו, דֶּרֶךְ שִׁבְעַת יָמִים (650 ק"מ); וַיַּדְבֵּק אֹתוֹ, בְּהַר הַגִּלְעָד… וַיַּעַן לָבָן וַיֹּאמֶר אֶל-יַעֲקֹב, הַבָּנוֹת בְּנֹתַי וְהַבָּנִים בָּנַי וְהַצֹּאן צֹאנִי, וְכֹל אֲשֶׁר-אַתָּה רֹאֶה, לִי-הוּא…  וְעַתָּה, לְכָה נִכְרְתָה בְרִית–אֲנִי וָאָתָּה; וְהָיָה לְעֵד, בֵּינִי וּבֵינֶךָ.  וַיִּקַּח יַעֲקֹב, אָבֶן; וַיְרִימֶהָ, מַצֵּבָה.  וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים, וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ-גָל; וַיֹּאכְלוּ שָׁם, עַל-הַגָּל.  וַיִּקְרָא-לוֹ לָבָן, יְגַר שָׂהֲדוּתָא; וְיַעֲקֹב, קָרָא לוֹ גַּלְעֵד.  וַיֹּאמֶר לָבָן, הַגַּל הַזֶּה עֵד בֵּינִי וּבֵינְךָ … וְהַמִּצְפָּה אֲשֶׁר אָמַר, יִצֶף יְהוָה בֵּינִי וּבֵינֶךָ… רְאֵה, אֱלֹהִים עֵד בֵּינִי וּבֵינֶךָ.  וַיֹּאמֶר לָבָן, לְיַעֲקֹב:  הִנֵּה הַגַּל הַזֶּה, וְהִנֵּה הַמַּצֵּבָה, אֲשֶׁר יָרִיתִי, בֵּינִי וּבֵינֶךָ.  נב עֵד הַגַּל הַזֶּה, וְעֵדָה הַמַּצֵּבָה:  אִם-אָנִי, לֹא-אֶעֱבֹר אֵלֶיךָ אֶת-הַגַּל הַזֶּה, וְאִם-אַתָּה לֹא-תַעֲבֹר אֵלַי אֶת-הַגַּל הַזֶּה וְאֶת-הַמַּצֵּבָה הַזֹּאת, לְרָעָה.  נג אֱלֹהֵי אַבְרָהָם וֵאלֹהֵי נָחוֹר, יִשְׁפְּטוּ בֵינֵינוּ–אֱלֹהֵי, אֲבִיהֶם; וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב, בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק.  נד וַיִּזְבַּח יַעֲקֹב זֶבַח בָּהָר, וַיִּקְרָא לְאֶחָיו לֶאֱכָל-לָחֶם; וַיֹּאכְלוּ לֶחֶם, וַיָּלִינוּ בָּהָר.

מספר דברים מעניינים בולטים בתיאור המפגש הלא נעים בין יעקב ללבן, רגע לאחר שיעקב חוטף מלבן את שתי בנותיו ולבן מדביק אותו בהר הגל-עד ומתעמת עמו על התנהלותו הלא ראויה.

דבר ראשון ישנו מימד של לקיחת אבן גדולה או אבנים גדולות שישמשו למצבה.

בנוסף לזה מדובר על כך שהאבנים הן עדות לברית השלום בין השניים, העדות מתייחסת לאלוהים, לאלוהי אברהם, נחור ויצחק שבעצם שכנו כעת באבני המצפה ונתנו חותמת להסכם השלום.

גל של עדות או גל-עד או יגר שהדותא, מסמל מעגל של הסכמה או מעגל של שלום ממה שניתן להבין מהפסוקים.

מבחינה ארכאולוגית-אסטרונומית קשה למצוא ממצא מקביל לאותו גל-עד קדום שהקימו יעקב ולבן, אך האמת היא שאין צורך למצוא את אותו גלעד ואת אותו מקום, אלא את הרעיון שהתגלגל מימים עברו.

בסיום התיאור בסיפור יעקב ולבן מסופר על 'אכילת הלחם', כעין טקס של 'סעודת מצווה' בכדי לחתום סופית את ההסכם. זה מזכיר את אכילת הלחם בסיפורו של גדליהו בן אחיקם (ירמיהו מא א) בו אוכלים לחם במצפה (עיר) ונשבעים שבועות, אך סופו של גדליהו שנרצח בסוף הסיפור…

גלגל

המושג 'גלגל' גם כן מופיע רבות בתנ"ך, ולפחות בשלבים מוקדמים של העם היהודי, היה זה חלק מהחיים הדתיים, הגלגל שדומה בשמו לגל-עד (נצח) או גל אבנים או פשוט גלגל מלשון עיגול, היה מקום בו היו נפגשים ועוסקים בענייני היום בקדושה, כמו שבועות או המלכות או התארגנויות למלחמה, כאשר ברקע היתה האמונה כי שם יושב האל שמקשיב ועוזר ובמיוחד נותן גושפנקה.

בסיפורי יהושע לעיל מופיע הגלגל כמקום בו הקים יהושע את 12 האבנים.

אם יעקב הבהיר לנו את חשיבותו של מצפה ומעט על מראהו, היו אלו יהושע ומשה שנותנים תיאור יותר פרטני לגבי מראהו של הגלגל ומשמעותו כעדות/זיכרון היסטורי שמצדיק את מעבר הירדן וכיבוש הארץ או זיכרון למעמד הר סיני ומקום שיש לזבוח בו.

Gilgal_Argaman.jpg

תמונה באדיבות אדם זרטל מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

גלגל ליד היישוב ארגמן בבקעת הירדן שזוהה בסקר של פרופסור אדם זרטל מאוניברסיטת חיפה

לבסוף ספר שמואל מבהיר את נקודות אלו כולן ביחד ומחבר בין גלגל לגלעד ולמצפה-

החיבור בין גלגל למצפה

בספר שמואל מוזכרים הגלגל והמצפה יחדיו, שמואל א, פרק ז

יב וַיִּקַּח שְׁמוּאֵל אֶבֶן אַחַת, וַיָּשֶׂם בֵּין-הַמִּצְפָּה וּבֵין הַשֵּׁן, וַיִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ, אֶבֶן הָעָזֶר; וַיֹּאמַר, עַד-הֵנָּה עֲזָרָנוּ יְהוָה… וַיִּשְׁפֹּט שְׁמוּאֵל אֶת-יִשְׂרָאֵל, כֹּל יְמֵי חַיָּיו וְהָלַךְ, מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה, וְסָבַב בֵּית-אֵל, וְהַגִּלְגָּל וְהַמִּצְפָּה; וְשָׁפַט, אֶת-יִשְׂרָאֵל–אֵת כָּל-הַמְּקוֹמוֹת, הָאֵלֶּה.  וּתְשֻׁבָתוֹ הָרָמָתָה כִּי-שָׁם בֵּיתוֹ, וְשָׁם שָׁפָט אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיִּבֶן-שָׁם מִזְבֵּחַ, לַיהוָה.

שמואל מעיד על עצמו שהקים מצבה שנקראת אבן העזר, שקרובה למצפה, עיר בבנימין ובנוסף שמואל שופט את ישראל ברחבי הממלכה בארבע נקודות חשובות-קדושות שהן בצורה מעניינת גלגל ומצפה שכבר ראינו וכעת הוא מוסיף שני מקומות:

המקום השלישי הוא בית-אל, שעל בית-אל כבר אמר יעקב –  בראשית כח, טז

וַיִּיקַץ יַעֲקֹב, מִשְּׁנָתוֹ, וַיֹּאמֶר, אָכֵן יֵשׁ יְהוָה בַּמָּקוֹם הַזֶּה; וְאָנֹכִי, לֹא יָדָעְתִּי.  וַיִּירָא, וַיֹּאמַר, מַה-נּוֹרָא, הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אֵין זֶה, כִּי אִם-בֵּית אֱלֹהִים, וְזֶה, שַׁעַר הַשָּׁמָיִם.  וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר, וַיִּקַּח אֶת-הָאֶבֶן אֲשֶׁר-שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו, וַיָּשֶׂם אֹתָהּ, מַצֵּבָה; וַיִּצֹק שֶׁמֶן, עַל-רֹאשָׁהּ.  וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הַמָּקוֹם הַהוּא, בֵּית-אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם-הָעִיר, לָרִאשֹׁנָה.  וַיִּדַּר יַעֲקֹב, נֶדֶר לֵאמֹר…

יעקב גם כן מקים מצבה בדומה לשמואל ומעיד על המקום כקדוש ולסיום גם נודר נדר.

המקום הרביעי הוא 'הרמתה' זהו ביתו של שמואל (הרמה), שבו שמואל מעיד על עצמו ששם שפט את בני ישראל ובנה שם מזבח. מדוע רמה היתה מקום קדוש? –

שמואל א, א –

 וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן-הָרָמָתַיִם, צוֹפִים–מֵהַר אֶפְרָיִם; וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן-יְרֹחָם בֶּן-אֱלִיהוּא, בֶּן-תֹּחוּ בֶן-צוּף—אֶפְרָתִי

אלקנא אביו של שמואל גר ב'רמתיים צופים' וכותב הספר גם מדגיש כי הוא צאצא של צוף האפרתי.

קשה שלא להבחין כי הנקודה הרביעית בה שופט שמואל היא גם נקודה עם סוג של מצפה כאשר השרש צ.פ.ה או י.צ.פ בולט בו ומכאן גם קדושתו והיכולת של שמואל לבנות שם מזבח. (שימו לב לשרש זה גם בסיפור יעקב ולבן)

בשמואל א , י בוחר שמואל להמליך את שאול במצפה. ויותר מאוחר גם לצאת משם למלחמות.

וגם יהודה המכבי שחי במאה ה- 2 לפנה״ס בוחר להיפגש במצפה לפני המערכה בקרב אמאוס, שם הוא מנצח באחד הקרבות המפורסמים בעולם היהודי, מבחינה אסטרטגית-

מקבים א, ג, מו

ויאספו ויבואו למצפה מול ירושלים (הר הצופים?) כי מקום תפילה היה במצפה לפנים בישראל:

ויצומו ביום ההוא וילבשו שק ואפר על ראשיהם ויקרעו בגדיהם:

ויפרשו את ספר התורה מן אשר בקשו הגויים לחוק עליהם את צלמי אליליהם:

ויביאו את בגדי הכהונה ואת הביכורים ואת המעשרות ויעמידו את הנזירים אשר מלאו את הימים:

ויקראו בקול אל השמים לאמור מה נעשה לאלה ואנה נוליך אותם:

 

גרן ארונה היבוסי

אני מודה שבמשך שנים קראתי פרק זה מבלי להתייחס לשאלה המרכזית והיא, למה גורן?

בבלוג של אורי קציר כתבה רוני ה תגובה לפוסט, בה היא לא מבינה מדוע שיקימו גורן בראש ההר ולא בואדי היכן שממוקמים שדות החיטים?, שאלת תם זו למעשה מסכמת את העובדה שלא מדובר כלל במבנה חקלאי, אלא במבנה קדוש וראו בספר שמואל ב כד –

וַיָּבֹא-גָד אֶל-דָּוִד, בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ – עֲלֵה הָקֵם לַיהוָה מִזְבֵּחַ, בְּגֹרֶן, ארניה (אֲרַוְנָה) הַיְבֻסִי

וַיַּעַל דָּוִד כִּדְבַר-גָּד, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה.  וַיַּשְׁקֵף אֲרַוְנָה, וַיַּרְא אֶת-הַמֶּלֶךְ וְאֶת-עֲבָדָיו, עֹבְרִים, עָלָיו וַיֵּצֵא אֲרַוְנָה, וַיִּשְׁתַּחוּ לַמֶּלֶךְ אַפָּיו אָרְצָה. 

וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה – מַדּוּעַ בָּא אֲדֹנִי-הַמֶּלֶךְ אֶל-עַבְדּוֹ? –

ַויֹּאמֶר דָּוִד – לִקְנוֹת מֵעִמְּךָ אֶת-הַגֹּרֶן, לִבְנוֹת מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה, מֵעַל הָעָם.

וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל-דָּוִד, יִקַּח וְיַעַל אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָו; רְאֵה הַבָּקָר לָעֹלָה, וְהַמֹּרִגִּים וּכְלֵי הַבָּקָר לָעֵצִים.  הַכֹּל, נָתַן אֲרַוְנָה הַמֶּלֶךְ–לַמֶּלֶךְ  וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל-הַמֶּלֶךְ, יְהוָה אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ. 

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל-אֲרַוְנָה, לֹא! כִּי-קָנוֹ אֶקְנֶה מֵאוֹתְךָ בִּמְחִיר, וְלֹא אַעֲלֶה לַיהוָה אֱלֹהַי, עֹלוֹת חִנָּם, וַיִּקֶן דָּוִד אֶת-הַגֹּרֶן וְאֶת-הַבָּקָר, בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים.  וַיִּבֶן שָׁם דָּוִד מִזְבֵּחַ לַיהוָה, וַיַּעַל עֹלוֹת וּשְׁלָמִים; וַיֵּעָתֵר יְהוָה לָאָרֶץ, וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל יִשְׂרָאֵל. 

גורן מוכר לנו כיום וגם בתנ"ך כמקום אליו אוספים את החיטה ומיני הדגן, אך סיפור דוד מעלה תהיות לגבי זה, נראה שדוד קונה או יותר נכון קונה בכח מארונה המלך היבוסי מבנה קדוש שבו יוכל לזבוח לאל. מחיפוש בתנ"ך מצאתי שני קישורים של המילה גורן לקדושה –

סיפורו הנגיעה של עזא בארון הברית – שמואל ב ו טו, ויבואו עד גרן נכון וישלח עזא אל-ארון האלוהים ויאחז בו כי שמטו הבקר.

דברי הימים ב יח ט – ומלך ישראל ויהושפט מלך יהודה יושבים איש על כסאו מלובשים בגדים ויושבים בגרן פתח שער שומרון וכל הנביאים מתנבאים לפניהם. – מה קשור גרן לשני מלכים והתנבאות נביאים?…

לדעתי כלל לא היה גרן בסיפור דוד וכנראה גם בתיאור בדברי הימים בעיר שומרון, כי אם מזבח ועולות ועצים מוכנים לשימוש קדוש.

אז מדוע השתמשו במושג 'גרן'? – לדעתי מדובר במבנה עגול בדומה למרבית הגרנות, אך השימוש במושג גורן הוא בסך הכל כוונה למבנה עגול, כמו גלגל, או גל-עד או מצפה… או כמו המתחמים שנמצאו בגובקלי-טפה, כאשר מה שמאחד את כולם הוא הקמת המזבחות והקרבת הקורבנות לפני האל ששוכן שם.

מעניין לציין כי גם עבד אל-מלכ המלך האומאיי מקים באותה נקודה בהר הבית, כ- 1,600 שנים מאוחר יותר את כיפת הסלע שגם היא בנויה בצורה מעגלית.

559px-dehio_10_dome_of_the_rock_floor_plan

תכנית כיפת הסלע של דה-וו, מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל,

שימו לב לתכנית הגיאומטרית של המבנה ולחשיבות המספרים, 3,4,12.  12 עמודים במעגל הפנימי ו- 16 עמודים במעגל האמצעי. והמבנה עצמו הוא אוקטגונלי/מתומן ויש בו 1080 מעלות לזוויותיו הפנימיות (360 כפול 3).

סיכום ביניים

הודות ליעקב אבינו ויתר השופטים, ניתן לקשר ביתר קלות בין מצפה לגלגל וניתן להבין שיש קשר ישיר בתנ"ך בין מקומות אלו לאבני ענק, גלי אבנים, שבועות או נדרים ואכילת לחם או סעודות מצווה. ונראה שאתרים אלו שירתו את ההנהגה בכדי להוכיח לעם שרצון האל דומה לרצונם וכמקום תפילה.

יחד עם זאת קשה להבין איך אתרים אלו הם תצפית אסטרונומית, למעט התיעוד של הגלגל בסיפורי יהושע ומשה שמזכיר בצורה מדהימה דמיון לממצאים הארכיאולוגים בגובקלי-טפה ובנבלי צ'ורי, בהקשר למספר 12.

יכול מאוד להיות שאתרים אלו המשיכו להיבנות או להיות משומשים גם שנים רבות אחרי שתרבות גובקלי-טפה ויריחו נשכחו ע"י בוניהם, אך נותרה בהם שארית של קדושה שהפכה את האדמה שלהם לקדושה בעיני העם.

סיפור יפתח לדעתי הוא המפתח לקשרים אלו בין מצפה או גלגל או זבחים לבין תצפית אסטרונומית, למעשה הסיפור כולו הוא אוצר אבוד מעולמם של אבותינו שבו ניתן להבחין במסורות קדומות.

סיפור יפתח

שופטים

י, יז וַיִּצָּעֲקוּ בְּנֵי עַמּוֹן, וַיַּחֲנוּ בַּגִּלְעָד; וַיֵּאָסְפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַיַּחֲנוּ בַּמִּצְפָּה.  י,יח וַיֹּאמְרוּ הָעָם שָׂרֵי גִלְעָד, אִישׁ אֶל-רֵעֵהוּ, מִי הָאִישׁ, אֲשֶׁר יָחֵל לְהִלָּחֵם בִּבְנֵי עַמּוֹן–יִהְיֶה לְרֹאשׁ, לְכֹל יֹשְׁבֵי גִלְעָד.

בני עמון חונים בגלעד לקראת מלחמה באנשי גלעד, כל זאת לאחר שכבר 18 שנה העבידו העמונים את יושבי עבר הירדן המזרחי.

וכעת פונים העמונים למלחמה ביהודה וישראל!

בני עמון חונים בגלעד כי הוא כאמור בבעלותם ובני ישראל חונים במצפה, הצופה על הגלעד לקראת המלחמה כי כבר ברור לנו שלפני מלחמה נאספים אל המקומות הקדושים.

מצפה זה איננו המצפה של שמואל בבנימין, מכיוון שכל הדיון הוא בין יפתח לשרי גלעד כנגד בני עמון והאמירה לגבי 'יאספו בני ישראל' נשמעת כמו תוספת מאוחרת בכדי ל'יהד' את הסיפור. ההקשר הסיפורי נראה כמו מרידה מקומית של שרי גלעד כנגד העמונים ובהמשך הסיפור, בו מגיע שבט אפרים שמתרגש על כך שלא קראו לו למלחמה מחזק נקודה זו שכל המלחמה התרחשה בעבר הירדן המזרחי.

יא, א ויפתח הגלעדי, היה גיבור חיל, והוא, בן-אישה זונה; ויולד גלעד, את-יפתח… ויאמר יפתח אל-זקני גלעד, אם-משיבים אתם אותי להילחם בבני עמון, ונתן יהוה אותם, לפניי אנוכי, אהיה לכם לראש.  י ויאמרו זקני-גלעד, אל-יפתח:  יהוה, יהיה שומע בינותינו אם לא כדברך, כן נעשה.  יא וילך יפתח עם זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין; וידבר יפתח את כל דבריו לפני יהוה, במצפה

חשוב לציין כי ההסכם בין יפתח לזקני גלעד הוא, אני אהיה קצין ואלחם בבני עמון ואתם כנגד תשימו אותי לראש ליושבי גלעד, יותר מכך בכדי להפוך את ההסכם למחייב הם הולכים ל'מצפה' וקובעים את ההסכם לפני 'יהוה' שעל פי ההקשר שוכן ב'מצפה' וכל הסכם שנאמר שם קדוש! כמו סוג של שבועה או נדר בדומה למה שראינו קודם עם יעקב או שמואל.

…ותהי על-יפתח רוח יהוה, ויעבור את הגלעד ואת מנשה ויעבור, את מצפה גלעד, וממצפה גלעד, עבר בני עמון.  ל ויידר יפתח נדר ליהוה, ויאמר:  אם נתון תיתן את בני עמון בידי, והיה היוצא, אשר ייצא מדלתי ביתי לקראתי, בשובי בשלום, מבני עמון והיה, ליהוה, והעליתיהו, עולה. 

נראה שמצפה גלעד סמוך למקום המלחמה בגלעד ויש להניח, על פי השם כי מדובר בגל-עד של יעקב ולבן.

יפתח נשבע במצפה שאם ינצח במלחמה יקריב מישהו לעולה… שבועה זו היא ללא ספק מחוץ לתפיסת היהדות של ימי בית שני, ומקורה כנראה ממסורות אי שם בעבר הרחוק, הקרבת אדם לאל…

סיפור זה זעזע דורות של חוקרים ופרשנים שניסו להבין מה היה שם? והאם יפתח צדיק או רשע, ולמה בכלל לשמר סיפור כזה? לא היו פמיניסטיות בעולם? ועוד הבת שלו?

לאחר שניצח במלחמה חוזר יפתח לביתו-

ויבוא יפתח המצפה, אל-ביתו והנה בתו יוצאת לקראתו, בתופים ובמחולות:  ורק היא יחידה, אין-לו ממנו בן או-בת.  ויהי כראותו אותה ויקרע את-בגדיו, ויאמר: "אהה בתי הכרע הכרעתיני, ואת, היית בעוכריי ואנוכי, פציתי פי אל-יהוה, ולא אוכל, לשוב"  ותאמר אליו: "אבי פצית את-פיך אל-יהוה–עשה לי, כאשר יצא מפיך, אחרי אשר עשה לך יהוה נקמות, מאויביך–מבני עמון".  ותאמר, אל-אביה: "ייעשה לי, הדבר הזה,  הרפה ממני שניים חודשים, ואלכה וירדתי על-ההרים, ואבכה על-בתוליי, אנוכי וריעותיי".  ויאמר: "לכי", וישלח אותה שני חודשים; ותלך היא וריעותיה, ותבך על-בתוליה על-ההרים.  ויהי מקץ שניים חודשים, ותשב אל-אביה, ויעש לה, את-נדרו אשר נדר והיא לא-ידעה איש, ותהי-חוק בישראל מימים ימימה, תלכנה בנות ישראל, לתנות, לבת-יפתח הגלעדי ארבעת ימים, בשנה

קשה להתעלם מכמות המידע שמתגלית בסוף סיפור בת-יפתח

–           נראה כי השרש צ.פ.ה/פ.צ.ה או י.צ.פ היא המילה המנחה של פרק זה והיא גם נותנת לנו איתות לתחילת ספר שמואל, בו מתואר אביו של שמואל אלקנה בן צוף מרמתיים צופים ולסיפור יעקב ולבן. כמו כן כל סיפור יפתח החל מהרגע שבו יפתח מקבל את ראשות השבט של הגלעד ב'מצפה', בדרך של דיבור מול יהוה וכעין הסכם קדוש שלא ניתן יהיה להפר ועד למות בתו, בולטת פציית הפה או השבועה והקשר שלה למצפה.

נקודה נוספת היא 'שניים חודשים' שחוזר על עצמו 3 פעמים וקורץ לנו על מסורת חילופי עונות שמתקיימת כל 6 חודשים – חורף מול קיץ.

ובכדי שנהיה בטוחים שאכן לזאת כוונת המשורר, הוסיף הכתוב שישנו 'חוק' עתיק יומין שבו הולכות נשות ישראל ובוכות על בת יפתח.

חג זה של ארבעה ימים בשנה לא מוכר לנו במאה ה- 21, אך הייתכן שהיה חוק או חג שנחגג 4 ימים בשנה? אם כן, מדוע לא שמענו עליו מעולם?

מעניין לציין ש 'חוק'  זה לא נושא את שמה של 'בת יפתח' ומעדיף להתעלם משמה כמו גם שהתעלם משם אימה…

ארבעה ימים בשנה יכול להיות כוונה למשך זמן החג, אך זה גם מזכיר שוב את רעיון חילופי העונות של 2 ימי השוויון באביב ובסתיו ושני ימי הקצה בחורף ובקיץ.

north_season

ימי השוויון והקצה, ימין – 21 בדצמבר, שמאל – 21 ביוני, למעלה – 21 למרץ, למטה- 23 לספטמבר

סיפור יפתח מראה בצורה כואבת מה משמעותו של נדר שנאמר במצפה, אנשי גלעד קיבלו את יפתח עליהם למנהיג בגלל שבועה זאת, יפתח ניצח במלחמה בגלל שבועתו, אך גם נאלץ להקריב את בתו לעולה.

סופו של הסיפור מעיד על חג של אבלות נשית בלבד – 'תלכנה בנות ישראל, לתנות'

השילוב בין ארבע מסורות אלו – בין חג לבין אבלות נשית ולבין עונות השנה ולהקרבת קורבן, מאתגר, אך בצורה מעניינת מופיע במיתולוגיות המסופוטמית, היוונית והמצרית, במספר סיפורים שונים אך דומים. ואעסוק בזה בפוסט אחר שיסביר את חג זה בהקשר לעונות השנה.

אמנם אין לנו חותמת רשמית שסיפור יפתח באמת נוגע במסורת של עונות השנה, אך קשה להתעלם מהשימוש במספרים 4, או שני חודשים- 60 ימים או 60 כפול 3 = 180, וראו הקשר זה גם בפוסט העוסק בגיאומטריה מקודשת.

לסכום

מה שמעניין בסיפורי התנ"ך הוא שהכל סובב סביב מצפים ודיבורים/שבועות ופציית פיות ומעיד על נקודות המצפים כמקום קדוש שבו מתגורר האל ושם רואים את פניו ומקריבים לו קורבנות.

למעשה בשלב זה כבר מתחברים חלקי הפאזל, אפשר כבר לזהות קשר אסטרונומי למצפים בנוסף לשם עצמו המעיד עליו ובנוסף ישנה כיום הקבלה ארכיאולוגית בין תיאור הגלגל (גלעד/מצפה) לבין גובקלי-טפה ונבלי צ'ורי והר כרכום.

ולבסוף גם מתבררת חשיבותם של מצפים אלו בעיני אבותינו שכל מה שנאמר בהם, היה קדוש כל כך עד כדי הקרבת בתך לעולה (מזכיר קצת את אברהם ויצחק בהר המוריה, לא?).

ההבנה כי אבות אבותינו עסקו באסטרונומיה היא לא חדשה, אך כעת כשהתנ"ך נכנס לדיון זה, ניתן לפתע להבין יותר מה היה שם, אם נצליח לרגע להתעלם מההקשר הדתי, נוכל להבין מה העסיק את אבותינו, כנראה הרבה לפני שההיסטוריה נכנסה לדפים.

אנקדוטה קטנה

עצם הדיבור כאקט קדוש מזכירה לי בהקשר האסטרונומי את  ה'הרמס טריסמיגיסטוס'.

מדובר בקובץ ספרים ממצרים העתיקה שהתגלגל עד לימינו דרך תרגומים לטיניים של הכנסייה.

בין הכתבים בולט במיוחד 'לוח הברקת' שזכה לתרגום מחודש ע"י אייזיק ניוטון

That which is below is like that which is above & that which is above is like that which is below to do the miracles of one only thing

And as all things have been & arose from one by the mediation of one: so all things have their birth from this one thing by adaptation

 כמו שלמטה כך גם למעלה וכמו שלמעלה כך גם למטה 

תפיסה זו מתחברת לאותה אמונה קדושה שהיתה לאבותינו הקדמונים שיכלו לראות את עצמם מול הקוסמוס ואת הקוסמוס מולם ויכלו להבין כי מעשה או דיבור או שבועה במצפה, יש לו השלכות גם ללמעלה ועל כן גם קיים הקושי הרב בהפרת שבועה בסיפור יפתח שדרך מצפה כוכבים יכול היה להשליך מלמטה למעלה או להפך.

תודה על הקריאה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.