אבן עזרא ומסעו האסטרונומי לנאפולי

אבן עזרא או בשמו 'אברהם הספרדי' מוכר לנו כיום כאחד המפרשים הבולטים של התנ"ך ועל פירושיו נוצרו פירושים רבים שהלכו בעקבותיו. אך עובדת היותו פרשן היא רק חלק מתוך מעשיו במהלך חייו, בהם טייל ברחבי העולם ונפגש עם אנשים רבים והביע את דעותיו ומסקנותיו בנחרצות, מבלי לחשוש מביקורת או מעוינות. כל זאת תוך שהוא עוסק במדעים רבים כגון מתמטיקה, אסטרונומיה, פילוסופיה ועוד. על אף דעותיו הרציונליות והנוגדות את זמנו, פירושיו התקבלו באורתודוקסיה היהודית עד ימינו.

אב"ע נולד בערך בשנת 1090 (וחי עד 1164 כנראה) בעיר טודלה שבמחוז נברה, בספרד המוסלמית ובשנות הארבעים לחייו החל לנדוד בארצות הנוצרים באירופה, צרפת, אנגליה וגם בצפון אפריקה, במצרים ובישראל. לאיטליה הגיע אב"ע כנראה בשנת 1145, שם שהה 3 שנים והחל לכתוב את מרבית ספריו ושיריו ובמיוחד בולטים שבעת ספרי האסטרולוגיה שלו.

המעניין בהשגותיו היא השיטה העשרונית שלמד מהערבים וקידם אותה בארצות הנוצרים באירופה, עוד טרם זמנו של פיבונאצ'י.

Exodus_w_commentary_by_Abraham_ibn_Ezra_1488

תחילת פירושו של האבן עזרא על ספר שמות. דפוס יוסף אשכנזי ובנו, נפולי 1488, מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

בנדודיו באיטליה בחר אב"ע להגיע לעיר סלרנו הסמוכה לנאפולי, לאחר שהייתו הארוכה ברומא והוא אף כותב עליה ועל אנשיה בשליליות רבה, למעט איש בשם אליקים שכנראה פרנס אותו באותה עת.

איטליה.jpg

תמונה באדיבות pixabay

אב"ע עסק רבות באסטרונומיה ואסטרולוגיה וניסיתי להבין, מה היה לו לחפש דווקא בעיר סלרנו, בה לא הרגיש מקובל ע"י יהודי המקום.

לא מזמן מצאתי את התשובה ממקור לא צפוי…

חוקר מאוניברסיטת לואיזיאנה בשם ברדלי שייפר, ביקר בחופשה בנאפולי שבאיטליה, הסמוכה לסלרנו וצילם את פסלו של אטלס המחזיק מה שנראה כגלובוס על כתפיו. (ראו גם)

man_atlante_fronte_1040572

פסל רומאי של אטלס מהמאה ה-2 לספירה מהמוזיאון לארכיאולוגיה בנאפולי, תמונה באדיבות Lalupa, מויקיפדיה, CC BY-SA 4.0

פסל זה אמנם מהתקופה הרומאית, מהמאה ה-2 לספירה, אך ידוע לגביו כי הועתק מפסל יווני, קדום יותר שאבד. שייפר גילה לפתע כי על הפסל ישנן כ- 41 קונסטלציות של כוכבים, יחד עם קו המשווה השמיימי.

עצם המיקום של קונסטלציות אלו על פסל, למעשה שימרו נקודת זמן מדויקת, בה התצפיתן המקורי זיהה את הקונסטלציות בשמיים ומיקם אותן בהתאם בפסל.

שייפר שצילם את הפסל וחקר את התמונות באוניברסיטה בלואיזיאנה, הגיע למסקנה על פי חישוביו כי על פי נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ, בו זזה מעלה כל 72 שנים, ניתן לזהות את זמן הקונסטלציות בפסל וכך גם לדעת את זמן יצירתו.

800px-Earth_precession.svg

(ראו פוסט בנושא, נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ משתנה בכמעלה כל 72 שנים ובמהלך של 26,000 שנים היא עושה סיבוב שלם של כ- 360 מעלות)

למעשה מי שיצר את הפסל המקורי קיבע בו גם את תאריך היצירה בשל נטיית המעלות של נקיפת ציר הסיבוב!, כך יכל שייפר לתארך את הפסל המקורי לשנת 125 לפנה"ס בערך.

עובדה זו למעשה מוכיחה יותר מכל את הקשר להיפרכוס, אותו אסטרונום שכבר הכרנו שזיהה את נקיפת ציר הסיבוב ולמעלה מ- 1000 כוכבים, אך רוב מחקריו אבדו לצערינו. כעת לאחר מחקרו של שייפר למעשה נמצאה חלק מעבודתו של היפרכוס שידוע לגביו שהחזיק קטלוג כוכבים ויכל לייצר תיעוד זה בשלמות.

היפרכוס חי בזמן יצירת הפסל בשנת 125 לפנה"ס, בעוד אב"ע שהה בנאפולי איטליה בשנת 1145 לספירה, כ- 1270 שנים לאחריו.

מעניין שזה גם מתחבר לדברי אבן עזרא בפירושו לספר עמוס פרק ה פסוק ח, בו מוזכרת כימה (פליאדות) –

והנה נשאר לפרש כסיל וכימה ודעת קדמונינו שכימה הוא זנב טלה וראש שור והם ששה נראים אף על פי שהם קטנים וידוע בראיות גמורות שגלגל המזלות מתחבר עם הגלגל העליון בשני מקומות ובשניהם יקראו נקודת ההשתנות ומשם נוטה גלגל המזלות לצד צפון עשרים ושלש מעלות וחצי מעלה וחצי ששיתם(נטיית כדור הארץ בזמנו אכן היתה 23.55 מעלות) וככה לצד דרום והנה הם ג נקודות(אוריון?) והשמש הולכת בדרך גלגל המזלות על כן יתהפך הבקר לצלמות ויום ללילה תחשיך בכל היישוב וטעם לקרוא הנקודה כימה כי שם היתה כימה בימים קדמונים כי בכל מאה שנה יתגלגל גלגל המזלות ממערב למזרח קרוב ממעלה וחצי והנה בימי בלטמיוס החכם (Claudius Ptolmy נקרא בלטמיוס ע"י הפילוסופים המוסלמים ומכאן גם השפעתו על אב"ע) ואין לו רק אלף שנים מצא לב האריה על שתים מעלות והנה היום על שמנה עשרה וידוע כי לעולם הוא לב האריה על תשע מעלות כנגד הצורה רק לא כנגד נקודה המחברת …

המידע שמביא אבן עזרא מעיד על הידע הרב שהיה לו לגבי אסטרונומיה.

אבן עזרא מראה שהוא יודע את זווית הנטייה של כדור הארץ כ- 23.55 בזמנו (ובזמננו 23.44) ובנוסף הוא מעיד על היכרותו עם נקיפת ציר הסיבוב, הוא גם מתקן את התפישה הקדומה של תלמי קלאודיוס שהעידה על תנועה של מעלה כל 100 שנה ומחשב מחדש תנועה של כ-1.5 מעלות כל 100 שנים (מעלה ב-62.5 שנים בקירוב).

תלמי קלאודיוס שמוזכר בפירושו של אב"ע הוא אסטרונום שחי באלכסנדריה בין השנים 100 – 160 לספירה. ואת השקפותיו אני משער שעשה בסביבות גיל 40, בשנת 140 לספירה. נראה כי תלמי שאב את מרבית הידע מהיפרכוס שחי במאה ה-2 לפנה"ס ופעל ביוון. היפרכוס יצר את מפת הקואורדינטות בשמיים ואף היה האיש שנתן דרגות לעוצמת אור כוכבים וכנראה גם יצר את הפסל שהיווה השראה לבאים אחריו.

כך למעשה נותן לנו אב"ע עדות לשימושו האישי בפסל אטלס בנאפולי (הסמוכה לסלרנו) כאשר הוא טוען שבימיו, בשנת 1145 התנועה של נקיפת ציר הסיבוב היא 18 מעלות יחסית למקור (פסל אטלס) ובימיו של תלמי, בשנת 140 לספירה, היתה התנועה כ- 2 מעלות, בעוד המקור הצביע כנראה על אפס מעלות ומשויך היה להיפרכוס שיצר אותו.

18 כפול 72 = 1296 שנים. אב"ע ידע כמעט במדויק כי מזמן יצירת הפסל (125 לפנה"ס) ועד ימיו עברו 18 מעלות בנקיפת ציר הסיבוב, והוא הכיר כי מימי תלמי בשנת 145 לספירה עברו 16 מעלות = 1080 שנה ('אין לו רק אלף שנים'), לצערו של אב"ע תלמי טעה בחישוביו וכתב 2 מעלות בתקופתו במקום 3 וכך הטעה גם את אבן עזרא.

אב"ע כותב כי יש תנועה של מעלה וחצי כל מאה שנה, אך אם היה יודע כי עברו רק 15 מעלות מימי תלמי ועד ימיו, היה למעשה מדייק יותר בחישוביו.

אגב הטעות של אב"ע, היא רק כמה שנים הבדל ממלינקוביץ' וניוטון שחישבו מחדש את נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ. (ראו פוסט בנושא)

לסיכום

בריידלי שייפר למעשה גילה מידע אסטרונומי שנשכח בימי הביניים, אך הצליח להשתמר. נראה כי בנאפולי בימיו של אבן עזרא עדין השתמשו בפסל זה, שהיה העתק פסלו של היפרכוס. פסל זה שימש כבסיס לחישוב נקיפת ציר הסיבוב וללמידת מדע האסטרונומיה, הפסל היה כנראה מאוד חיוני למחקרו של אבן עזרא, עד שהיה מוכן לשהות בקהילה היהודית בסלרנו הסמוכה שהייתה שנואה עליו, כפי שמתואר בפיוטיו.

ראוי לציין כי כאשר אב"ע מעיד על 18 מעלות, הוא בעצם מגיע לדיוק גבוה מאוד לגבי זמן יצירת הפסל, שנוצר כאמור בשנת 125 לספירה (כ-1270 שנים לפניו) וכ- 17.76 מעלות טרם זמנו (על בסיס מעלה כל 71.5 שנים).

מעניין אותי לדעת אם אב"ע ואנשי נאפולי הכירו בכך שפסל זה עוצב ע"י היפרכוס…

תודה שקראת

תמונת השער –

אילוסטרציה של היפרכוס צופה בשמי הלילה באלכסנדריה, צויר ע"י וודקאט, 1876, מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.