מספרים קדושים בהקשר האסטרונומי והמיתולוגי

מספרים קדושים או מקודשים מוכרים לנו בהרבה מדתות העולם, למשל ביהדות היה המספר 7 קדוש, כגון 7 ימי החגים פסח וסוכות, 7 כפול 7 שבועות של ספירת העומר ושבעת ימי הבריאה, שבעה נקיים ועוד. גם השבאים שחיו בחרן קידשו את המספר 7 בהקשר לשבעת כוכבי הלכת (ארץ, ירח, חמה, נגה, מאדים, צדק ושבתאי) ובהקשר היהודי בחרן היה זה יעקב שעבד 7 שנים בכדי לזכות בכל אחת מבנותיו של לבן, רחל ולאה.

גם המספר 13 כגיל מצווה הוא מספר חשוב ביהדות וגם המספר 18 שמיוצג בתפילת 18 הנאמרת 3 פעמים ביום ומופיעה כתרומה סטנדרטית בבתי הכנסת עד היום – חי שקלים.

כך גם הציע נתן הנביא בספר שמואל לדוד לקחת כהנה וכהנה נשים על 6 נשותיו, כאשר לדוד היו 6 נשים וכוונתו היתה למעשה ל- 18.

הנצרות לעומת זאת העדיפה לקדש את המספר 3 – האב הבן ורוח הקודש ודווקא המספרים 13 ו-6 הפכו לקללה ו- 18 שמתבטא במספר 666 הפך לייצוג השטן בעולם. בבניינים מודרניים עד היום קומה 13 תהיה קומה לא פעילה וה- 13 לכל חודש שנופל ביום שישי מייצג מבחינת הנוצרים יום של מזל רע.

מספרים כמספרים מקודשים אינם עניינו של בלוג זה כל עוד אינם עוסקים באסטרונומיה,

7 הוא מספר מעניין כי הוא מייצג על פי תפיסות מסוימות את מספר כוכבי הלכת שבמערכת השמש כאשר כדור הארץ במרכז.

גיאומטריה מקודשת –

הגיאומטריה המקודשת מתוארת ע"י צורות ומשמעויות קדושות שמתבטאות במבנים גיאומטריים. דתות רבות ברחבי העולם ראו את הגיאומטריה כיצירת האל ועל כן בנו מבנים קדושים כגון מקדשים, כנסיות, מסגדים ועוד בצורות גיאומטריות. דבר זה מתבטא גם באומנות קדושה ובספירת שנים בהתאם לגיאומטריה.

בסיס האמונות הללו הוא שהיקום נוצר ע"י האל בעזרת תכנית גיאומטרית. וכך למעשה כאשר אדם היה מגיע למבנה קדוש או ציבורי, הוא יכל לראות את האל דרך המתמטיקה והגיאומטריה של המבנה.

צורות

הצורות המוכרות לנו היום מיוצגות בעולם הגיאומטרי ע"י הזוויות הפנימיות שלהם –

מעגל – 360 מעלות

משולש – 180 מעלות פנימיות מ- 3 הזוויות.

מחומש –  108 מעלות כפול 5 = 540

מתומן – 135 מעלות כפול 8 = 1080

ועוד…

תקופות וזמני השנה הגדולה

בפוסט על מילנקוביץ' ואבן עזרא הסברתי על השנה הגדולה/אפלטונית שנמשכת כ- 25,920 שנים ושעוברת מזל כל 2160 שנים ולאחר 12 מזלות אלו מתחילה מחדש ה'שנה הגדולה'.

בשנה הגדולה בהקשר האסטרולוגי, כל 2160 שנים מתחלף מזל –

2160, 4320, 6480, 8640, 10,800, 12,960 , 15,120, 17280, 19,440, 21,600, 23,760, 25,920.

מספרים אלו של השנה הגדולה חוזרים על עצמם בחישובים הגיאומטריים של מבנים וכיו"ב

zodiak.png

שעות היום

שעות היום מבוססות עד היום על פי התפישה הגיאומטרית של השנה הגדולה, להלן-

25,920 שניות = 432 דקות

12960 שניות = 216 דקות

6480 שניות = 108 דקות

25,920 שעות= 1080 ימים

25,920 ימים = 72 שנים

ועוד ועוד הקבלות בין זמנים לבין מספרים מקודשים, כל זאת מכיוון ששעות היום מבוססות על מעגל של 360 מעלות, בו יש 12 שעות, עם 60 דקות בכל שעה, וכו'.

למשל 12 שעות כפול 60 דקות = 720 דקות, כפול 60 שניות = 43,200 שניות או

         24 שעות כפול 60 דקות = 1440 דקות כפול 60 שניות = 86,400 שניות

בדתות העולם –

ב'אגמות' ההינדואיות ישנה תורה שלמה לגבי בנייה בשיטה הגיאומטרית, וב'וודות' ההודיות ניתן לנו תארוך לבריאות עולם שונות שמורכבות מ- 4 ספירות שגם הן משתמשות בספירה הגאומטרית, להלן –

הסטיה יוגה (STAYA) שנמשכה 1,728,000 שנים

טרטה יוגה (TERTA) שנמשכה 1,296,000 שנים

דוואפרה יוגה (DWAPARA) שנמשכה 864,000 שנים

והקאלי יוגה (KALI) שנמשכה 432,000 שנים

וכולן יחדיו מגיעות לסך כולל של כ – 4,320,000 שנים

שימו לב לכך שכל המספרים מתחלקים ב-216 , 360 וב-432, ומגיעים לתוצאה ללא שברים, מה שהופך אותם לקדושים, זאת בנוסף להקבלתם למספרי השנה האפלטונית.

במיתולוגיה הקלטית האמינו הלוחמים כי במותם יגיעו לוולהאלה ואת המקום הם מתארים כך –

בוולהלה ישנן כ- 540 דלתות שבכל אחת מהן יכולים היו להיכנס כ- 800 לוחמים.

540 כפול 800 = 432,000…

בפוסט הקודם עסקתי בממדי הפירמידה הגדולה שבגיזה, במצרים. גם היא מתייחסת למספרי השנה הגדולה, להלן –

היקף הפירמידה הוא 925 מטר לערך. אם נשווה זאת לממדי כדור הארץ נגלה כי היחס בין היקפו של כדור הארץ בקו המשווה – לבין היקף הפירמידה הוא – 40,008 ק"מ.

40,008 חלקי 925 = 1:43,200 לערך.

גובה הפירמידה הוא 146.6 מטרים. מספר זה כמו במפה מייצג את רדיוס כדור הארץ  – 6356 ק"מ ושוב היחס בין גובה הפירמידה לרדיוס כדור הארץ קרוב ביותר ליחס של 1:43,200.

פירמידה

עובדה זו הביאה חוקרים רבים להניח כי הפירמידה בגיזה בנויה למעשה כדגם מוקטן של כדור הארץ ומי שבנה אותה הכיר את ממדיו של כוכב זה… וחישוביו הגיעו לדיוק של הלוויינים הכי מתקדמים שקיימים היום…

למעשה הכפלת גובה הפירמידה ובסיסה ב- 43,200 מראה את גודלו כדור הארץ.

המספר 432 חשוב בהקשר בשל היותו מספר גיאומטרי וקדוש…

ישנן דוגמאות רבות לשימוש בגיאומטריה המקודשת ברחבי העולם, להלן 2 דוגמאות נוספות-

כיפת הסלע בירושלים – מבנה מתומן, בו 1080 מעלות פנימיות ו-8 פאות.

559px-dehio_10_dome_of_the_rock_floor_plan

תכנית כיפת הסלע של דה-וו, מתוך ויקיפדיה, נחלת הכלל,

 

אנגקור וואט – באתר זה שמוכר ביותר, נבנו כ- 108 מקדשים.

מספרים קדושים באסטרונומיה –

ביהדות הקדומה ספרו על בסיס אמות, איננו יודעים בוודאות מה אורכה של אמה יהודית היה, אך אמה מצרית היתה באורך – 0.5236 מ' ובהכפלתה ב- 3,000 מתקבל מייל אחד.

קוטרו של הירח הוא 2160 מיילים ( או 6,480,000 אמות מצריות). הרדיוס של הירח הוא – 1080 מייל.

מרחקו של הירח מכדור הארץ הוא 216,000 מיילים.

קוטרה של השמש הוא 864,000 מיילים. (רדיוס השמש הוא – 432,000 מיילים)

ושוב מספרים אלו מקבילים למספרים הגיאומטריים של השנה הגדולה.

מוסיקה

במוסיקה מספרים מקודשים אלו מתבטאים בהרץ.

הרץ – היא מספר פעימות לשניה, כך למשל 432 הרץ היא חזרה של 432 פעמים על צליל, מבחינה מדעית.

המוסיקה המערבית משתמשת במתמטיקה בכדי לכוון את המנגינה ('כוונון מושווה') וכיום היא קבועה על 440 הרץ שנקבעה למעשה רק במאה ה- 19.

יחד עם זאת יש רבים שטוענים למספרים אחרים והמוביל בניהם הוא 432 הרץ. כיום ישנו דיון רציני האם 432 הוא ההרץ הנכון שיש לחזור אליו, זאת מכיוון שנגנים רבים מעדיפים צליל זה במנגינותיהם, בעוד 440 לדעתם אינו הרמוני.

במאמר של אסף דר סגול ראו כאן ניתנים כל ההסברים המקדשים את המשך השימוש ב-440, כאשר הבסיס לדבריו מגיע מכך שלפני המצאת השעון והשניות בעת החדשה, לא יכלו הנגנים ליצור כלים מדויקים עם צליל 432 הרץ ועל כן הוא מבטל את כלל התיאוריות הללו.

אני מעדיף לטעון אחרת, זאת מכיוון שבני האדם ידעו למדוד את הזמן הרבה לפני העת החדשה.

מדידת הזמן כאמור לעיל לא נוצרה בעת החדשה, אלא אנשי ממלכת שומר העתיקה לפני כ- 6,000 שנים היו הראשונים שידוע עליהם שהכירו את השעון, וראו גם את כל המספרים הנ"ל שמופיעים כמעט בכל תרבות קדומה, מה שמוכיח כי אבותינו הקדומים ידעו היטב למדוד את הזמן ועל כן גם יכלו לחשב פעימות של צלילים, שהרי הגיאומטריה המקודשת והשנה האפלטונית מוכיחות את השימוש הנ"ל!

 

דוגמאות נוספות מחיינו

המשקל האטומי של מתכת הכסף הוא 108 וכסף גם מקושר מבחינה מסורתית לירח.

הנצרות כאמור איננה אוהבת את המספר 666, בעוד ביהדות המספר 18 מהווה ברכה, כגון סכום התרומה בבית הכנסה. אם נכפיל 6 כפול 6 כפול 6 (זהו למעשה הקיצור של 666) = נקבל 216

רדיו – כאשר אנו מכוונים את תחנות הרדיו ברכב או בבית, שימו לב כי הספירה נגמרת              ב- 108 FM…

analogue-buttons-design-157557.jpg

Photo by Anthony from Pexels

מסכים ורזולוציה – כאשר אנו קונים מסך מכל סוג, בסיס הפיקסלים יהיה כמעט תמיד 1080 או 2160.

וכאשר אנו מכוונים ל- HD באתר יוטיוב, התוכנה מגדירה זאת כ- 720…

לסיכום ביניים

ישנם מספרים גיאומטריים שבאים מזוויות וצורות שונות שנכנסו כבר בתקופה העתיקה לחישובים מתמטיים של זמנים, ארכיטקטורה, אמנות, אסטרונומיה ועוד. מספרים אלו ליוו תרבויות רבות ועתיקות והיוו סוג של אלוהות עתיקה, או יותר נכון תוצרת של טבע אלוהי.

אני מניח שבבסיס תפישה פילוסופית זו יושבת ההנחה כי אנו כבני אדם גם כן בנויים מתדרים אלו, וכחלק מהיצירה האלוהית-גיאומטרית של היקום. תפישה זו מביעה בעצם שאנו כבני אדם חלק בלתי נפרד מכדור הארץ ומ'אמא אדמה', ובעצם חלק מאותה אלוהות של יצירה ולבסוף ועל כן גם יוצרים בעצמנו.

כך די ברור מדוע פילוסופיות דתיות-מערביות לאורך השנים העדיפו למחוק כל זכר לתפישה זו, מתוך רצון להפוך את בני האדם לעבדי היצירה ולא למשתתפים בה… (כוונתי במיוחד לדתות המונותאיסטיות!)

יחד עם זאת נראה כי היהדות שימרה לא מעט מסורות הקשורות בידע זה, כגון חכמת הקבלה, או שימושים במונחים כמו 'חי שקלים' ו'חמסה' (מלשון 5 או חמישית, ראו בהמשך)

ולהלן דוגמאות שמצאתי לשימוש במספרים אלו

גיאומטריה מקודשת בתנ"ך

ביהדות הקדומה ניסיתי למצוא הקבלה לקידוש מספרים, אך נראה כי אין הקבלות ברורות לגיאומטריה מקודשת דרך הופעת מספרים בתנ"ך כדוגמת שנים וכו', למשל 430 שנה עבדו בני ישראל בפרך במצרים ולא 432.

 

גימטריה בתנ"ך

יחד עם זאת מצאתי הקבלות מדהימות מעולם הגימטריה.

יש לציין כי כאשר החלו להיכתב המסמכים הראשונים בשפות השמיות ברחבי הלבנט, היה קיים רק לוח אחד והוא לוח הא'-ב' שהורכב מ – 22-26 אותיות באמצע האלף ה-2 לפנה"ס. (לא היה קיים לוח מספרים)

כל מי שכתב בעברית או כנענית קדומה באותן שנים, השתמש אך ורק בלוח האבסדריום (ABC) ורק כ-2,000 שנים לאחר מכן נוצרו ע"י הערבים לוחות המספרים הראשונים שאנו מכירים היום – 123.

עד אז היו סופרים על בסיס אותיות (אגב באירופה עשו זאת עד העת החדשה) בשיטת הגימטריה, זאת כאשר חלק מהאותיות מייצגות אחדות, אחרות עשרות ואחרות מאות, כל שפה בפני עצמה.

בזמן כתיבת התנ"ך השימוש בגימטריה ובמילים כשוות למספרים היה נוהג מקובל ולמעשה לא היתה דרך אחרת לייצוג מספרי של כל רעיון באשר הוא…

כמות הדוגמאות לגימטריה בתנ"ך היא רבה ביותר והרבה מתורת הסוד למדה לשחק עם הרעיון המספרי שמסתתר במילים, כך גם דעתו של רבי עקיבא בנושא שראה את האותיות ככלי שיצר את העולם כפי שמופיע במדרש –

האות א' נותרה אחרונה לאחר יצירת האותיות מ- ת' ועד ב' ועל כן האות א' נעצבה ואז אמר לה הקב"ה – "אל"ף אל תתעצב שאתה ראש לכולן כמלך, אני אחד ואתה אחד ותורה אחת, ואתה שעתיד אני ליתן תורה בך לישראל עמי שנקרא אחד", באמת האות א' פותחת את 10 הדיברות – "אנכי…"

למעשה רבי עקיבא הכיר בחשיבות המספרים המתבטאים באותיות התנכיות.

להלן דוגמאות גימטריות בהקשר למספרי הגאומטריה המקודשת  –

36– אלה, לאה, אהל (פירמידה?). 72– חסד, אלוהיך, היה הווה יהיה, יוון, יבין… יבס,

108חמס, אלוהינו, חצי, עגלה. 144 – היד החזקה.

216 – טורא, אריה, דביר, ירו (שלם), סוד עולם, יראה, גבורה, דיבר

360 – שכם, חשבן, כמש. 432 – תבל, בלע בן בעור, הר ברכה , הושע נא, וזאת הברכה.

540 – אלת הציד, יאבק איש עמו. 612 – כל מצות יהוה, ירו – שלם- יהוה.

648חטבי עצים ושאבי מים. 864 – שני מחנות, אשת זנונים. 

1080 – הללו את יהוה כל גוים שבחוהו כל האמים.

2160 – מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים

אני מניח שאפשר לשחק רבות עם גימטריה בתנ"ך, אך יחד עם זאת קשה להצביע או להוכיח קשר ישיר בין מילה תנכית שמייצגת מספר גאומטרי, במיוחד בגלל שבימינו הדבר מרגיש כמו ספקולציה.

יחד עם זאת מעניין לציין שני מספרים בגימטריה התנכית שבולט בהם הקשר לעולם הגאומטרי:

216  מייצג את שיא האלוהות ביהדות הקדומה – מילה כמו 'דביר' (216) היא מקבילה ל'קדש הקודשים' (864) והמקום בו ישב ארון הברית (612) שבו שמרו את 10 הדיברות (דיבר = 216 X 10 =2160 – עשר הדיברות, 2160 מייצג גם זמן של מזל בשנה הגדולה).

10 הדיברות ישבו בדביר, בירו(216)שלם, עיר הבירה של ממלכת יהודה שסמלה היה אריה (216) שמייצג את מידת הגבורה (216).

דוגמא נוספת בגימטריה התנכית היא המספר 108, שהוא חצי (108) מ- 216 ושווה בגימטריה למילה חמס.

חמס במילון היא גניבה לאור היום, אך לדעתי הכוונה המקורית היא למילה חמש בעברית המודרנית, זאת בשל הדמיון הווקאלי למילה חמש וההקבלה לאמירה המרוקאית 'חמסה חמסה חמסה' בשילוב הושטת כף היד, בה יש חמש אצבעות. נראה כי השימוש ב-5 כמספר קדוש מופיע כבר בממצאים הארכאולוגים הקדומים ביותר שקיימים, ראו כאן-

800px-SantaCruz-CuevaManos-P2210651b

Hands at the Cuevas de las Manos upon Río Pinturas, near the town of Perito Moreno in Santa Cruz ProvinceArgentina, תמונה באדיבות Mariano, מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

ציורי ידיים ממערת הידיים בארגנטינה, מתוארך ל- 9,000 עד 13,000 שנים לפני זמננו.

הופעת כף היד כעיטור קיימת למעשה בכל רחבי העולם ובכל התקופות עד ימינו.

מעניין כי חמישית מ- 108 היא 21.6, ובהכפלת 108 ב-5 מקבלים 540 – מספר השערים בוולהלה וערך הזוויות במחומש.

503px-Regular_polygon_5_annotated.svg.png

מחומש באדיבות László Németh  מתוך ויקיפדיה.

המילה חמס מופיעה כמילה מנחה בסיפור המבול –

בראשית ו – ח –

אלה תולדות נח… ותשחת הארץ לפני האלוהים ותמלא הארץ חמס (108) וירא אלוהים את הארץ והנה נשחתה, כי השחית כל בשר את דרכו על הארץ. ויאמר אלהים לנח, קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס, מפניהם והנני משחיתם את הארץ… מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה… כי לימים עוד שבעה אנוכי ממטיר… ותנח התיבה בחדש השביעי, בשבעה-עשר יום לחדש על הרי אררט…

נראה כי החטא המרכזי של דור המבול הוא היותם אנשי חמס.

יכול להיות כי חותמי הסיפור כפי שהגיע לידינו בחרו בכוונה להשתמש במילה חמס (108) בכדי לייצג בשפת הגימטריה לקורא בן זמנם את הגורם המרכזי לחורבן העולם?, וכך למעשה להצביע על התרבות הגאומטרית כאחראית ישירה לחורבן העולם.

במדרש בבראשית רבא כג, ישנו דיון שמתייחס לשני חורבנות העולם ע"י צונאמי שאחד מהם הוא החורבן בדור המבול. כאן ניתן לראות הסבר למי היו אותם אנשי חמס –

"אמר רבי אחא: אתם עשיתם עצמכם עבודת כוכבים וקראתם לשמכם, אף אני אקרא למי הים לשמי, ואכלה אותן האנשים מן העולם.

דרש ר' אבהו: אוקינוס גבוה מכל העולם..."

 נראה כי רבי אחא מקשר בין אנשי החמס של נח ל'עבודת כוכבים' ו'קריאה בשמות' (משחק בגימטריה) וזה מחזק את ההנחה כי המילה חמס היא באמת ייצוג מספרי-גימטרי – 108 , ששימש כפי שראינו גם בגאומטריה מקודשת בכל רחבי העולם.

בין היהדות לשנה הגדולה

השנה הגדולה מתבטאת בסמלים לכל אחד מ- 12 החודשים. ישנם שני קשרים בולטים בין סמלים אלו לחגים היהודיים –

חודש ניסן הוא טלה והדבר מתקשר לקורבן חג הפסח

וחודש תשרי הוא מאזניים וזה מזכיר את שקילת האדם וחטאיו בין ראש השנה ליום כיפור בחודש זה.

לסיכום –

נראה כי גאומטריה מקודשת היתה נחלת הכלל בתקופות העתיקות ולמעשה היא השתמרה עד ימינו בדוגמאות אין ספור מחיי היום-יום שלנו. מספרים אלו בהופעתם הקדומה מעידים על תחכום מתמטי וגיאומטרי שנותן נדבך נוסף לעובדה שאבותינו הקדמונים ידעו רבות על העולם והגיעו לפריצות דרך מדעיות שהשתמרו בתוך המסורות הדתיות לאורך השנים.

אמנם ההשתמרות היתה במסורות דתיות או קדושות, אך אני נוטה להאמין כי מדובר היה בקדמה טכנולוגית עתיקה שצורת ההשתמרות היחידה שלה התבטאה בסוף דרכה בכתבים דתיים ו/או קדושים בלבד…

 

תמונת הכותרת –

Hands at the Cuevas de las Manos upon Río Pinturas, near the town of Perito Moreno in Santa Cruz ProvinceArgentina, תמונה באדיבות Mariano, מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.