רוג'ום אל-הירי במבט ארכאו-אסטרונומי

רוג'ום אל הירי – גל חתולי הבר או 'גלגל רפאים' בשמו החדש, נמצא לראשונה ע"י החוקרים עם כיבוש הגולן הישראלי מאת הסורים בשנת 1967, הרוג'ום נמצא ממזרח לצומת דליות בגולן והוא זוהה ע"י טייס שעבר במקום. ארכיאולוגים רבים עסקו מאז ועד היום בניסיון להבין את משמעותו של המקום.

הרוג'ום הוא מבנה של 5 מעגלי אבנים שהגדול מבניהם הוא בקוטר 156 מטרים. בחלקו הפנימי של הרוג'ום ישנו גל אבנים גבוה ששימש כקבר לאחר שהרוג'ום ניטש. הקבר נבנה בתקופת הברונזה הקדומה לפני כ -4,500 שנים לערך.

החופרים במקום קישרו בין היישוב הכלקוליתי הסמוך ובין הרוג'ום והניחו כי מדובר במבנה כלקוליתי שיצא משימוש לפני 5,500 שנים ולאחר כאלף שנים לערך, בתקופת הברונזה, הפך מרכז הרוג'ום לקבר בשימוש משני .

מבנה מעוגל זה העלה הרבה סברות במחקר, מכיוון שלא ניתן להקביל אותו בצורה ישירה לשום ממצא ארכאולוגי בעולם ולא ניתן להסביר את שימושו הפונקציונלי. מדובר באיסוף כמות עצומה של אבני בזלת גדולות וקטנות שאינן מסותתות ברובן. פעילות זו של כריית האבנים, העברתן למקום זה ובניית מבנה בעל תכנית סדורה, דרש מעבר לכל ספק תחכום טכנולוגי והתארגנות ברמה כלל אזורית, נניח לצורך העניין כי בכדי להקים מבנה זה נדרשו כמה שבטים או ממלכה קטנה .

היום התרבות הניו-אייג'ית בישראל רואה בו מקום לעלייה לרגל בימי השוויון והקצה, בדומה ובהקשר לסטונהנג'.

north_season

ימי השוויון והקצה  – ימין – 21 בדצמבר, שמאל – 21 ביוני, למעלה – 21 למרץ, למטה- 23 לספטמבר. ספטמבר ומרץ מייצגים את ימי השוויון וזמנם בשמיים אורך כ-3 שעות, בעוד ביוני ובדצמבר זווית השמש נעצרת לכ- 3 ימים לפני שהיא מתחילה לחזור לכיוון ההפוך.

החוקרים הרבים שחקרו את האתר, הקבילו אותו לממצאים מן המזרח בהקשר של הקרבת קורבנות או לאטלנטיס שגם כן היתה בנויה בצורת מעגלים על פי תיאוריו של אפלטון, להלן

בדיאלוג "קריטיאס" של אפלטון שחי במאות ה-5 וה-4 לפנה"ס מתואר האי של אטלנטיס

"ובשברו את הקרקע הקיף את הגבעה שעליה התגוררה סביב-סביב, ויצר רצועות של ים ואדמה בזו אחר זו, גדולות יותר וקטנות יותר, זו מקיפה את זו, והיו שם שתי רצועות יבשה ושלוש רצועות ים, שאותן כאילו חג במחוגה החל ממרכז האי, ומרחקן מהמרכז היה שווה לכל כיוון, כך שאיש לא יוכל לחדור"

ברצוני להעלות בפוסט זה את ההקשר האסטרונומי של הרוג'ום, תוך הקבלתו למבנים בעלי מאפיינים דומים.

בשל הטיית כדור הארץ כפי שמופיע בתמונה לעיל, משתנות בכל עונה מעונות השנה זוויות זריחת ושקיעת השמש. עובדה זו עוזרת לנו להבין את חשיבותם של ימים מסוימים בשנה בעיני הבונים המקוריים של המקום.

המעניין במבנה זה שהוא פונה כמעט במדויק לכיוון זריחת השמש ביום הארוך בשנה באזימוט של 61.

עובדה נוספת היא זווית שקיעת השמש ביום הקצר בשנה (ה- 21 בדצמבר),  באזימוט 242 שגם הוא מתייחס ישירות לפתח ואף מדייק יותר.

למעשה ההבדל בין אזימוט הזריחה ביום הארוך בשנה לאזימוט השקיעה ביום הקצר בשנה, היא צורת ההסתכלות שלנו על הרוג'ום!, אם נסתכל מבפנים החוצה נראה את הזריחה בפתח בשיא הקיץ, אך אם נסתכל מן החוץ פנימה, נראה מהפתח את השקיעה ביום הקצר בשנה, מעל למרכז המעגל.

רוג'ום אל הירי במבט לכיון דרום, ניתן לראות שהפתח הראשי פונה לאזימוט מקביל לזריחת השמש ביום הארוך בשנה, ה-21 ליוני ( אזימוט 61) ולאזימוט 242 ביום הקצר בשנה המקביל לשקיעה ביום זה.

אזימוט 242 הירי.jpg

תמונה באדיבות ABRAHAM GRAICER מתוך ויקימדיה, CC BY-SA 4.0 , שונה על ידי לצורך הוספת האזימוטים.

אני נוטה להאמין כי בוני הרוג'ום המקורי הכירו בהקבלה זו והעדיפו דווקא את היום הקצר בשנה בו נראתה שקיעת השמש בצפייה מהפתח לכיוון מרכז המעגל, את דעתי אני מבסס על הקבלות נוספות, ראו –

סטונהנג' –

באתר זה שמוכר כיום בעולם כעדות לתרבות אסטרונומית עתיקה, יש סממנים דומים לרוג'ום אל-הירי, הבולט מבניהם הוא המבנה המעוגל בשילוב הפתח לכיוון הזריחה/שקיעה בדומה לרוג'ום!

סטוהנג תיקון.jpg

תכנית האתר סטונהנג' משנת 2004, באדיבות  Adamsan, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0, שונה על ידי לצורך הוספת האזימוטים.

סטונהנג' למעשה נבנה בשלבים לאורך אלפי שנים, כאשר השלב המוכר לנו מהתמונות מתוארך לשנת 2600 לפנה"ס. בתמונה לעיל ניתן לזהות את האבנים המוכרות לנו היום במרכז המעגל. בנוסף לכך ניתן לזהות את השלב הקדום של המבנה שבו יש פתח שפונה לאזימוט 49  או לאזימוט 231. שימו לב כי גם החלק הפנימי של המעגל הבנוי כחצי פרסה, פונה לכיוון דרך התהלוכות באזימוט 231.

מה שמעניין הוא שזווית 49 מייצגת את נקודת זריחת השמש ביום הארוך בשנה בסטונהנג' (ה-21 ביוני) וזווית 231 מייצגת את זווית שקיעת השמש ביום הקצר בשנה (ה-21 בדצמבר).

זוויות אלו של ימי הקצה בשילוב הפתח מעידים על הקשר האדריכלי בין שני האתרים – סטונהנג' ורוג'ום אל-הירי, אך גם מדגישים לנו כי היום הקצר בשנה הוא כנראה החשוב לבוני המבנים.

זאת מכיוון שבסטונהנג' התקיימה דרך תהלוכות באורך של כ-2 ק"מ על ציר האזימוטים הנ"ל (49 ו- 231) מה שמסביר כי תהלוכה שהחלה על ציר התהלוכות למעשה הלכה באזימוט 231 לכיוון סטונהנג' וכך גם ניתן להבין כי תהלוכה זו התקיימה ביום הקצר בשנה בשעת שקיעה, בה יכלו אנשי התהלוכה לצפות בשמש שוקעת במרכז המעגל, מעל אבן הריפוי בכניסה למתחם סטונהנג'.

בהמשך אחזור לסטונהנג' בהקשר אדריכלי נוסף, אך בשלב זה ברצוני להוסיף נדבכים לחשיבותו של היום הקצר או הארוך בשנה גם באתרים נוספים בעולם –

שדה וורןWarren Field אשר ממוקם בסקוטלנד ומתוארך לשנת 8,000 לפנה"ס. באתר זה נמצאו 12 בורות של אבנים או עצים שהיו באתר באותו זמן ומוקמו על ציר מזרח-מערב. על פי המחקר כיום המקום מזוהה כלוח השנה הירחי הראשון שנבנה בעולם והוא בנוי באוריינטציה המצביעה על זווית הזריחה ביום הקצר בשנה!

יריחו

האתר נחפר ע"י קתלין קניון, ארכיאולוגית אנגלייה, בשנים 1952-1957, קניון חשפה באתר חומה אדירת ממדים בגובה של כ- 4 מטר, אשר בתוכה שולב מגדל עצום בקוטר 7.5 מטרים ובגובה של כ- 8.5 מטרים לערך. המגדל תוארך על ידה ללפני 11,000 שנים בדומה לגובקלי-טפה (ראו בהמשך)

חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב הצביעו על בניית המגדל העצום עוד טרם המעבר לחקלאות ולפני שנבנתה החומה ששולבה בו מאוחר יותר.

במרכז המגדל נמצא גרם מדרגות שאותם חוקרים הצביעו על פנייתו לשקיעת השמש ביום הארוך בשנה, ה-21 ליוני לפני 11,000 שנים (אזימוט 299 בערך), ואף הוסיפו כי הר הקרנטל הסמוך לתל, מצל ראשון על המגדל באותו יום בעת השקיעה.

ziko

המגדל העגול בתל יריחו וברקע הר הקרנטל, תמונה באדיבות Salamandra123, מאתר ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0

עדות זו של בניית המגדל ביריחו שלמעשה מזוהה כבנייה המונומנטלית הקדומה בעולם מעידים למעשה על הקשר שהיה קיים גם לסטונהנג' ולרוג'ום אל הירי בהקשר לימי הקצה בזמן בניית האתרים (9000 – 2500 לפנה"ס)

הר כרכום שבנגב גם כן מתקשר לאחד מימי הקצה –

בהר כרכום ישנה את 'תופעת הסנה הבוער', תופעה זו זוהתה בשנת 2004 לראשונה ע"י יגאל גרנות, במהלך חודש דצמבר ובמיוחד בתאריך ה-21 בחודש, שהוא יום הקצה החורפי, זוהרת בצורה מדהימה ולא ברורה מערה בצלע ההר.

the_burning_bush_phenomenon_on_har_karkom_as_an_arc_around_the_cave_(14)

תופעת "הסנה הבוער" היא תופעה אופטית על הר כרכום של החזרת אור שמש על אחת מפאות ההר בסמוך ליום הקצר ביותר בשנה שזכתה לשם זה, והפכה לתופעה שמושכת מטיילים רבים להגיע לאזור בדצמבר מדי שנה. תופעה זאת התגלתה ב-2004 והיא נראית בשעות הצהריים מזוויות תצפית שונות כקשת מעל פתח מערה ומזווית אחרת כעיגול אור מלא הכולל גם את שטח פתח המערה, תמונה באדיבות Hanay מאתר ויקיפדיה , CC BY-SA 3.0

תופעה זו גם אם היא טבעית לחלוטין, כנראה השפיעה על המבקרים הקדומים במקום, שהרי המערה נמצאת בתוך מרכז פולחני גדול שפעל בהר כרכום מתקופת הפליאולית (לפני 20,000 שנים) ועד לפני 3,000 שנים, בו האתר ניטש סופית. חופר האתר עמנואל ענתי מזהה את המקום כהר סיני המקראי ויש לא מעט חוקרים שמצדדים בדעתו בענין.

 

הפתח הדרום-מזרחי ברוג'ום ובסטונהנג'

רוג'ום אל הירי בדומה לסטונהנג' כנראה נבנה לאורך תקופות ולא במהלך תקופה אחת, אך נראה כי הבונים בשני המקומות ידעו להמשיך להתייחס לימי הקצה כימים חשובים. יחד עם זאת בשני האתרים ישנו פתח נוסף שטרם התייחסתי אליו, פתח זה נמצא בצד הדרום-מזרחי של המעגל החיצוני ומהווה עדות נוספת לקשר הארכיטקטוני בין שני המבנים.

אזימוט דרומי הירי.jpgסטונהנג תיקון אזימוט.jpg

 

פתח זה בדומה לפתח המצביע לכיוון הזריחה והשקיעה של ימי הקצה, קשה לאבחנה- האם בוני האתר צפו בפתח זה מבפנים או מבחוץ?

כבר הצבעתי על כך שנראה לי כי הפתח באזימוט 61 ברוג'ום מתייחס בעצם לצפייה מבחוץ לפנים המבנה, אך כאן ברצוני להצביע על שתי האופציות האפשריות –

 אופציה א'- הפתח הדרום-מזרחי ברוג'ום אל-הירי ובסטונהנג' במבט דרומה (ממרכז המעגל לכיוון הפתח)

האזימוט ברוג'ום לכיוון זה נע בסביבות 160 אזימוט ובסטונהנג' בסביבות 170. עצם המבט לכיוון דרום מאפשר לנו אולי לתארך את זמן בניית המבנים בשל הקונסטלציות שמופיעות בזווית זו בשמיים במהלך השנים. מכיוון דרום-מזרח הקונסטלציות הבולטות ביותר הן אוריון, אלדברן הזוהר באדום והפליאדות ובסמוך גם כוכב סיריוס הכי זוהר בשמי הלילה, ראו פוסט בנושא.

יחד עם זאת, בזווית זו הצופה לכיוון דרום-מזרח ישנו גם כוכב זוהר ביותר שהופיע שם לפני כ-10,000 שנים והוא 'קנופוס' בתוך קונסטלציית ה'קרינה'. קנופוס הוא הכוכב השני הכי זוהר בשמי הלילה והופעתו היתה באזימוט מתאים בלילות החורף בישראל. אך לצערי אף צופה מצפון לקו הרוחב 38 לא יכול או יכל לראות אותו ובוודאי לא צופה מקו רוחב 52 כמו שבסטונהנג'.

למעשה ניתן להניח כי הפתח בשני המקומות צפה לכיוון אוריון, סיריוס ו/או אלדבראן והפליאדות והקבלות לצפיות לכוכבים אלו ניתן למצוא גם במעגלי הריפוי של האינדיאנים משבט ההופי באמריקה הצפונית.

800px-MedicineWheel.jpg

The Medicine Wheel in Bighorn National Forest, Wyoming

Public Domain, מתוך ויקיפדיה.

אופציה ב' – הפתח הדרום-מזרחי ברוג'ום אל-הירי ובסטונהנג' במבט צפונה (מן הפתח לכיוון מרכז המעגל)

אם נניח כי בוני הפתח התייחסו לצפייה צפונה מכיוון הפתח למרכז המעגל.

ברוג'ום אל-הירי במבט מן הפתח למרכז אנו באזימוט 340 לערך ובסטונהנג' במבט דומה אנו באזימוט 350 לערך.

צפייה זו לכיוון צפון מתקשרת לתנועת כוכב הצפון, נראה כי בוני האתרים לא ייחסו חשיבות למיקום הצפון, אלא דווקא לקונסטלציה שנמצאה מעט שמאלה לצפון האמיתי בזמן בניית הפתח.

עובדה זו מקבילה לאתרים עתיקים נוספים בהם זווית 340-350 גם כן קיימת, ראו-

גובקלי-טפה

באתר זה שמתוארך ללפני 11,000 שנים בדומה ליריחו, נחשפו חמישה מבנים שכולם בנויים בצורה שפונה לכיוון צפון-צפון-מערב (אזימוט 350 לערך).

גובקלי אזימוט.jpg

גובקלי-טפה במבט דרומה, מתחם D הקרוב במפנה לכיוון צפון-צפון-מערבי לכיוון כוכב דנב או כוכב ווגה באותן שנים – 9500 לפנה"ס, מתאים לממצא הארכאולוגי ולתארוך המבנה ע"י החופרים.

עין גדי

מעניין לציין כי גם המקדש הכלקוליתי בעין-גדי פונה לכיוון מקביל לגובקלי-טפה, אותו מקדש שמקושר למטמון פסח בר אדון.

עין גדי זוויות.jpg

תמונה באדיבות מני גל, מבט מצפון-מזרח על המקדש הכלקוליתי מתוך ויקיפדיה , CC BY 2.5,

נערך על ידי.

אם נניח כי בעין-גדי ובגובקלי-טפה וברוג'ום אל-הירי ובסטונהנג' ההסתכלות היתה צפונה לכיוון 340-350, ניתן יהיה להסביר את השינוי בזוויות בין האתרים והמבנים בשל תנועת הקונסטלציות הצפוניות שמושפעות מנקיפת ציר הסיבוב –

טילט.png

The north and south celestial poles and their relation to axis of rotationplane of orbit and axial tilt. באדיבות  Dennis Nilsson, מתוך ויקיפדיה CC BY 3.0

ניתן להבין בהקשר למביט צפונה כי בוני האתרים הללו לא קידשו את כוכב הצפון, אלא נקודה שמאלית במעט לכוכב הצפון שנעה באיטיות. (מעלה כל 72 שנים ראו פוסט בנושא)

ישנן שתי קונסטלציות בולטות באזימוט 350 ששיחקו תפקיד חשוב בפולקלור ובמיתולוגיה בימי קדם-

ה- CYGNUS הברבור, שבו בולט במיוחד כוכב דנב.

ו – VEGA שבולט בתוך קונסטלציית ה'לירה' – נשר/עיט, שמוכר גם בתור הנבל של אורפיאוס במיתולוגיה היוונית.

נקיפת ציר הסיבוב וגה והרקולס

תנועת נקודת הצפון השמיימי לאורך השנים בשל נקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ, תמונה באדיבות Tauʻolunga מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 2.5, נערך מחדש על ידי.

נראה כי בזמן בניית המבנים הנ"ל – גובקלי-טפה, סטונהג', הירי וכו' היו קונסטלציות הסיגנוס והלירה (הנשר/עיט) במיקום צפון-צפן-מערבי יחסית לצפון האמיתי.

בספר בראשית טו מתואר סיפור ברית בין הבתרים בה מבטיח יהוה לאברהם את ארץ ישראל-

"אחר הדברים האלה היה דבר יהוה אל אברם במחזה… והנה דבר יהוה אליו לאמר לא יירשך זה כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך ויוצא אתו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספר הכוכבים אם תוכל לספר אתם ויאמר לו כה יהיה זרעך… קחה לי עגלה משלשת ועז משלשת ואיל  משלש ותר וגוזל, ויקח לו את כל אלה ויבתר אתם בתוך ויתן איש בתרו לקראת רעהו ואת הצפר לא בתר וירד העיט על הפגרים וישב אתם אברם ויהי השמש לבוא ותרדמה נפלה על אברם … ויהי השמש באה ועלטה היה והנה תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים האלה ביום ההוא כרת יהוה את אברם ברית"

לדעתי תיאורו של אברהם עוסק בשלב ראשון בטקס ביתור קורבנות, ואחרי-כן אברהם ממתין ל'עיט' שירד על הפגרים, כאשר הכוונה היא בעצם המתנה ללילה, בה קונסטלציית ה'לירה' (המזוהה בעיט) זורחת בצפון באזימוט קרוב ל -350. שימו לב שהפסוק הבא – 'ויהי השמש לבוא' אכן מאשר את ההמתנה ללילה.

נראה שאמנם העיט 'יורד' על הפגרים, אבל מדובר במטפורה מכיוון שאברהם אוסף (ישב/שבה) את הביתורים. וכך בעצם קורבנות החיות בשילוב עם הגעת הלילה וקונסטלציית העיט מביא לתרדמת אברהם ובחלומו הנבואה המרכזית על ירושת ארץ ישראל.

מעניין לציין כי בקונסטלציית ה'לירה' (העיט) בולט הכוכב VEGA,  כוכב זה הוא החמישי בבהירותו בשמי הלילה. שמו של VEGA הגיע מהשפה הערבית בה הוא נקרא WEGA או WEQA מלשון 'א-נאסר אל-וואקי' או בתרגום לעברית 'הנשר (העיט) היורד (מן השמיים)' בדומה לעיט של אברהם שיורד גם הוא מן השמיים… למעשה בתוך קונסטלציית העיט, הכוכב הבולט נקרא 'היורד', מה שמחבר ישירות בין נבואת אברהם לVEGA ולמעשה גם ממוקמת באזימוט 350…

לסיכום ביניים נראה כי זווית צפון-צפון-מערב (אזימוט 350 בערך) או כנגד דרום-דרום-מזרח (אזימוט 170 בערך) הם שני כיוונים אופציונליים לתצפית מבחינת בוני המבנים העתיקים, אם במבט דרומה הם התעניינו באוריון, אלדבראן, הפליאדות וסיריוס ואם במבט צפונה לכיוון וגה וקונסטלציית העיט או דנב וקונסטלציית הסיגנוס שהופיעו באזימוט מעט שמאלה לצפון האמיתי, בהתאם לתנועת נקיפת ציר הסיבוב.

התשובה לשאלה לאיזה כיוון הסתכלו הבונים של כל המבנים הללו היא מעניינת וכבר הצבעתי על חשיבות הקונסטלציות הדרומיות בהקשר המיתולוגי בפוסט נוסף, יחד עם זאת אני לא מצליח להגיע להחלטה בנידון ושני הצדדים נראים לי חשובים ביותר מבחינה מיתית ושניהם גם מגיבים בהתאם לנקיפת ציר הסיבוב של כדור הארץ.

מה שחשוב לענייננו הוא כי יש לנו עדות לתרבות טרום-חקלאית שמופיעה בגובקלי-טפה וביריחו במבנים הכי גדולים ומרשימים שנבנו באותם ימים, תרבות זו מצליחה להמשיך להתקיים גם בתקופה הכלקוליתית ובתקופת הברונזה ברחבי העולם.

תרבות זו החשיבה ביותר את ימי הקצה בחורף ובקיץ והיא בנוסף גם צפתה לאזימוט 350/170 בהקשר מיתולוגי או דתי.

תרבות זו הפסיקה להתקיים ברחבי המזרח התיכון לפני כ- 3,000 שנים ועל כן איננו מכירים רבים ממאפייניה, למעט טקסטים שנכנסו בטעות לכתבים דתיים או כיו"ב, אך נראה כי האינדיאנים באמריקה הצפונית נותרו היחידים שעדין משמרים זיכרון חי מתרבות זו.

למי שמעונין לחפש מבנים נוספים שאולי נבנו בהקשר לימי השוויון או הקצה, מוזמן להשתמש באתר זה לצורך החישובים.

 הופעת אזימוטים אלו יותר מאוחר

החלטתי לבדוק האם מבנים בעלי אופי דתי המשיכו לקיים את הזווית 350/170 גם אחרי תקופת הברונזה ולהפתעתי גיליתי שני מבנים מוכרים ביותר מאזורנו שגם כן משמרים זוויות אלו. להלן –

בירושלים מתחם הר הבית בנוי מארבעה קירות שאינם ריבוע מסודר, אך קיר אחד בלבד מתאים לאזימוטים הנ"ל, מה גם שקיר זה נחפר עד לקרקעית, בה ניתן היה לזהות את תוואי הבנייה הקדום, זהו הכותל המערבי!

מנהרת הכותל אזימוט.jpg

מחשוף הכותל המערבי במנהרות הכותל, ובו אבן במשקל 600 טון לערך, תמונה באדיבות תמר הירדני מתוך ויקיפדיה Public Domain, נערך על ידי מחדש.

מה שמעניין הוא שבתוך תוואי הכותל המערבי בדיוק מתחת לשער וורן שממוקם בסמוך לבית המקדש העתיק ישנה אבן אחת גדולה במשקל של כ- 600 טון שלא ברור כלל איך הגיעה לשם. אם הורדוס אכן היה הבנאי של כל מתחם הר הבית, מדוע יצר אבן אחת גדולה מכולן שלא מתיישבת כלל עם הבנייה ההרודיאנית? בנוסף לכך אבן זו משולבת בזיזים שכנראה קשורים לדרך ההובלה שלה למקום המסוים בה היא נמצאת.

אבן זו לדעתי קדומה לבנייה של הורדוס והיא מייצגת את מבנה המקדש הקדום שעמד שם לפני ההרחבה של הורדוס, זאת בגלל שני דברים-

האחד מדובר במיקום קרוב מאוד למקדש עצמו שעמד בסמוך בימי בית ראשון וכנראה גם לגרן ארונה היבוסי שגם היה מקדש קדום בנקודה זו וראו פוסט נוסף בנושא. סיבה שנייה ועיקרית היא מאפייני האבן שמופיעים שוב רק במקום אחד נוסף בעולם והוא בעל-בק!

בעל בק אזימוטים.jpg

שאריות העמודים ממקדש יופיטר בבעל-בק ו-5 אבני הענק שמשולבים בהם הזיזים, תמונה באדיבות fouad awada מתוך ויקיפדיה, Public Domain

במקדש יופיטר בבעל-בק שנבנה כ- 100 שנים לפחות לאחר בניית המקדש ההרודיאני ישנן 3 אבני ענק במשקל כ- 800 טון כל אחת ובסמוך להן כ-5 אבני ענק במשקל של כ-600 טון לערך כל אחת שנבנו גם הן כחלק מאבני היסוד של מקדש יופיטר.  אבנים אלו כוללות זיזים דומים לאבן הגדולה שבכותל המערבי ודי ברור כי אותו בנאי השתמש בשיטה דומה לבניית שני האתרים, למעשה נראה כי בשני האתרים היה בנאי קדום שהשתמש באבני ענק, בעוד הבנאי המאוחר-הרומאי השתמש באבנים קטנות בהרבה…

מה שמוכיח למעשה את הנחתי כי באמת מדובר ביסודות עתיקים ולא רומאיים היא העובדה כי מקדש יופיטר בבעל-בק גם כן בנוי באזימוט מקביל לאזימוטים הנ"ל! (הוא בהטייה של 90 מעלות)

לסיכום נראה כי תרבות אסטרונומית זו שמופיעה בכל רחבי העולם שכנה עמוק בתוך נבכי העתיקות שאנו מקדשים עד היום. תרבות זו קידשה את זריחת ושקיעת השמש וחגגה בהתאם, כל זאת הרבה לפני שנוסדה התרבות החקלאית שאותה אנו מכירים (ראו פוסט בנושא חג אמצע הקיץ).  בנוסף לכך נראה כי המקדשים או המונומנטים של תרבות זו התייחסו בדבקות לאזימוטים 350/170 וצפו לשמיים הדרומיים ו/או הצפוניים בעת בניית המקדשים, תוך התעלמות מכיוון הצפון האמיתי כפי שהיינו מצפים.

דבר זה מעיד על חשיבותן של הקונסטלציות הדרומיות כגון הפליאדות או הצפוניות כגון העיט בתקופה שקדמה להיסטוריה שאנו מכירים…

במידה ויש לכם רעיונות למבנים דומים בעלי אוריינטציה דומה אשמח להוסיף

תודה

תמונת השער  –

גלגל רפאים (רוג'ום אל-הירי) צילום אווירי לכיוון דרום באדיבות אסף צ. מתוך ויקיפדיה,

CC BY-SA 3.0

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

אתר זו עושה שימוש ב-Akismet כדי לסנן תגובות זבל. פרטים נוספים אודות איך המידע מהתגובה שלך יעובד.