פורטוגל ולוזיטניה בהקשר האסטרונומי

האלמנדרס של קרומלך והתרבות האסטרונומית

בשנה האחרונה המשכתי בחיפושיי אחרי אותה תרבות אסטרונומית עתיקה שקדמה לכל הדתות שאנו מכירים היום, אחת התגליות שלי היתה הפרישה הגיאוגרפית העצומה של תרבות זו, ראו בהמשך…

בפוסט העוסק במבנים עגולים וקדושים הצבעתי על היות המבנים העגולים קשורים ל'מצפים' המוזכרים בתנ"ך, מקומות כמו המגדל הגדול ביריחו (9000 לפנה"ס), שבעת הסלעים המעוגלים באתר עתלית ים (8000 לפנה"ס), גובקלי-טפה סמוך לגבול תורכיה-סוריה (9000 לפנה"ס), רוג'ום אל-הירי (6000 לפנה"ס) בגולן ואף כיפת הזהב שבהר הבית הבנויה בצורה עגולה ואולי מצביעה על קשר אדריכלי למבנה הגורן העתיק שהתקיים במקום בימי דוד המלך וארונה היבוסי.

מבנים אלו ורבים אחרים, ברובם מצביעים על בנייתם בהקשר אסטרונומי לזריחת ו/או שקיעת השמש בימי הקצה של השנה בשיא הקיץ (21.6) או בשיא החורף (21.12).

לאחרונה ביקרתי בפורטוגל כחלק מעבודתי ושמחתי לגלות כי המבנה העגול והמרשים ביותר שקיים היום בעולם, נמצא דווקא באי האיברי.

יש להוסיף כי באתר בפורטוגל ישנן הקבלות אדריכליות לרוג'ום אל-הירי ולסטוהנג' שקשה לערער עליהן מבחינה מדעית ואסטרונומית.

אלמנדרס דה קרומלך (Almendres  Cromlech) ממוקם סמוך לעיר אבורה (EVORA) בפורטוגל, כשעה נסיעה מזרחה מליסבון. אתר זה בדומה לסטונהנג' ולרוג'ום אל-הירי מוצף סביבו ברדיוס גדול במבנים מגליתיים של 'שולחנות' וכיו"ב ששימשו לקבורה בדר"כ, כדוגמת הדולמנים בגמלא.

IMG_20190808_154759.jpg

יחד עם זאת האתר (ראו בתמונה) בדומה למקביליו מישראל ומאנגליה, ללא ספק היווה מוקד לקדושה ולטקסים ולא לקבורה בדומה לדולמנים שסביבם.

האתר נבנה על פי המחקר לפני כ-8,000 שנים והוא מורכב מכ-100 אבני ענק מעוגלות ומסותתות שיוצרות מבנה אובלי הבנוי על ציר מזרח-מערב. עובדה זו של שימוש באבני ענק והתייחסות לכיוון זריחת/שקיעת השמש בימי השוויון מעידים על היכרות הבונים המקוריים עם אותה תרבות אסטרונומית. מה גם שהתארוך שניתן למקום מקביל לאתרים מגליתיים רבים ברחבי העולם שתוארכו לתקופה הנאוליתית או ללפני כן…

IMG_20190808_151806

בנוסף לכך במרחק של כקילומטר מהאתר ניתן לראות בעין 'מנהיר' (ראו תמונת הכותרת)- אבן גדולה שממוקמת בקו מדויק לקרומלך. למעשה מי שעמד סמוך למנהיר ביום הקצר בשנה יכול היה לראות את השמש שוקעת על האתר של קרומלך ומי שעמד בקרומלך ביום הארוך בשנה יכל לראות את השמש זורחת מעל המנהיר!

אזימוט קרומלך.png

עובדה זו מקבילה בצורה ישירה לדרך התהלוכות והמבנה העתיק בסטונהנג' אנגליה שבה ההולך בדרך התהלוכות לכיוון המבנה המעוגל יכל לראות את שקיעת השמש ביום הקצר בשנה בדיוק מעל המבנה וגם לפתח של רוג'ום אל הירי! חשוב לציין כי שלושת המבנים נבנו בקווי רוחב שונים בגלובוס ועל כן הבונים בכל מקום אולצו לחשב את זוויות זריחת ושקיעת השמש בימי הקצה בהתאם.

כך למשל זוויות זריחת השמש ביום הארוך בשנה וזווית שקיעת השמש ביום הקצר בשנה הן כדלהלן בכל אתר –

קרומלך פורטוגל – אזימוט השקיעה ביום הקצר בשנה 240, מקביל במדויק לקו הצופה מהמנהיר לכיוון מעגל האבנים בקרומלך. אזימוט הזריחה ביום הארוך בשנה היא – 58.

קרומל אזימוט שקיעה זריחה2.png

רוגום אל הירי בגולן – אזימוט זריחה ביום הארוך בשנה  – 61, אזימוט שקיעה ביום הקצר בשנה – 242. מקביל פתח המרכזי בכיוון זה.

אזימוט 242 הירי

סטונהנג' אנגליה– אזימוט זריחה ביום הארוך בשנה  – 49, אזימוט שקיעה ביום הקצר בשנה – 232. מקביל במדויק לדרך התהלוכות שהובילה למעגל האבנים.

סטוהנג תיקון

נראה כי בשלושת אתרים אלו הצליחו הבונים לדייק ולהתייחס בצורה מובהקת לתנועת וזווית זריחת ושקיעת השמש בשני ימי הקצה הללו, מה שמעיד שכל אחד מהבונים העתיקים הכיר את התורה האסטרונומית, למד אותה וקידש אותה באותם אתרים. ישנם כאמור בפוסטים קודמים שלי הרבה אתרים שהתייחסו בבנייה לגורמים אלו וראו כדוגמא את המגדל ביריחו, את כרנך בצרפת ואת הר כרכום. שבכולם מדובר במבנים מגליתיים המשולבים עם אבני ענק (מצבות) ומעידים על הקשר בין תרבות זאת לסיפורי תנ"ך רבים המעידים על הקמת מצבות בגלגל, בבית אל ועוד.

מה שמעניין לדעתי בכל האתרים הללו הוא שברור מבנייתם שהיו שני ימים קדושים בשנה לבוניהם, האחד ביום הארוך בשנה וראו על כך פוסט העוסק בחג התמוז והשני הוא היום הקצר ביותר בשנה.

היום הקצר ביותר בשנה מצטייר מהאדריכלות הנ"ל כחשוב יותר מכיוון שגם בקרומלך וגם בסטונהנג' ברור שהמבט הוא לכיוון השקיעה ביום הקצר בשנה ולאו דווקא לכיוון הזריחה ביום הארוך בשנה (או ביום השוויון האביבי)! ,

מדוע? – מכיוון שדרך התהלוכות בסטונהנג' הובילה למרכז המבנה העגול ובקרומלך מיקומו של המנהיר הוא כ- 50 מ' מתחת לגובה מעגל האבנים, מה שמחייב התייחסות מן המנהיר לכיוון קרומלך במבט למעלה, משמע מבט לכיוון השקיעה ביום הקצר בשנה. ואתייחס לכך בהמשך.

אז מה היה השם המקורי של תרבות אסטרונומית זו?

הרבה נוטים לייחס תרבות הקדומה כזו או אחרת ליבשת למוריה או אטלנטיס בניסיון לזהות את אותה תרבות עתיקת יומין, אך עד כה לא מצאתי מעולם הקבלות ישירות בין שם כזה או אחר לזיכרון תנכי כלשהו, יחד עם זאת דווקא בפורטוגל שם זה שרד…

'פורטוגל' נכבשה ע"י יוליוס קיסר בשם רומא במאה ה-1 לפנה"ס.

הרומאים בדומה לשינוי שמה של 'ארץ יהודה' ל'פלסטינה', החליטו לשנות את שמה של 'לוזיטניה' (שמו של חבל הארץ של ליסבון ואבורה) ל'פורטו-קאלה'.

פורטו מלשון שער/נמל ו-'קאלה' (CALLE) מלשון האלוהות שלה סגדו המקומיים כנראה בהקשר לאלה קאלה – האלה הקלטית של החורף.

הפורטוגלים שלא אהבו את הרומאים שימרו את שמם הקדום – 'לוסיטניה' מלשון המילה לוז – ארץ האור (LUZ), כך גם הערבים שכבשו את האי האיברי במאה ה- 8 לספירה קראו לכל האי האיברי – אנדלוסיה (ANDALUSIA) או בתרגום לערבית – 'ארץ האור' (ארד-אל-לוז-יה).

Iberian_Peninsula_in_125-en.svg.png

לוסיטניה לפני הכיבוש הרומאי, מתוך ויקיפדיה, Public Domain, ליסבון ואבורה ממוקמות במרכז לוסיטניה במפה.

תהיתי האם ייתכן כי שמה של אותה תרבות קדומה ששכנה באי האיברי נקראה 'תרבות האור' או 'ארץ האור' כפי שהשתמר בשמה המקומי ובשמה הערבי ועל כן חיפשתי הקבלות לשם זה…

בתנ"ך מוזכרת העיר לוז מספר פעמים, הראשונה והמשמעותית ביותר מקשרת בין שמה הקדום של בית-אל – לוז לבין סיפור סולם יעקב שישן במקום ומציב 'אבן' במקום ואומר – "אין זה כי אם בית אלוהים וזה שער השמים, וישכם יעקב בבוקר ויקח את האבן… וישם אותה מצבה… ויקרא את שם המקום ההוא בית אל ואולם לוז שם העיר לראשונה" (בראשית כח יט)

גם בכיבושי יהושע מוזכר המקום –

"ויעלו בית יוסף גם הם בית אל ויהוה עמם ויתירו בית יוסף בבית אל ושם העיר לראשונה לוז… וילך האיש ארץ החיתים ויבן עיר ויקרא שמה לוז…" (שופטים א כו) בסיפור מתואר איש שבורח מפני בית יוסף שכובשים את לוז/בית אל והולך לארץ החיתים ובונה שם עיר נוספת שנקראת לוז, לזכר העיר שנחרבה ע"י בית יוסף.

גם אברהם בספר בראשית בפרקים יב ויג מציג את בית אל כמקום קדוש שבו נבנה מזבח לאל. וזאת יחד עם סיפור סולם יעקב באותו מקום.

שלל הסיפורים התנכיים הביאו את חז"ל להתייחס אישית ללוז כמקום נצחי שבו המוות לא שולט וראו מקור זה ממסכת סוטה (מו עמוד ב) –

"תניא: היא לוז שצובעין בה תכלת היא לוז שבא סנחריב ולא בלבלה, נבוכדנצר ולא החריבה ואף מלאך המוות אין לו רשות לעבור בה אלא זקנים שבה, בזמן שדעתן קצה עליהן, יוצאין חוץ לחומה והם מתים"

חז"ל שמים לב שהתנ"ך מתייחס בכבוד רב לאותה עיר אגדית בשם לוז, עיר שאפילו לא יכולה להיחרב ואם נחרבת, תקום ישר עיר במקומה!, הם משתמשים ברמז המקראי הזה בכדי לקדם את הדיון בגמרא.

ברצוני להצביע על אותה עיר נצחית בשם לוז דווקא בהקשר המגליתי, יש שזיהו את לוזיטניה בתורכיה בממלכת החיתים על פי המתואר בתנ"ך, אך נראה לי יותר הגיוני להתייחס ללוז כאל אור.

ולאו דווקא כאגוז או עץ השקד בהקשר שלנו היום, מכיוון שמדובר בשם עתיק שתרגומו יותר הגיוני כאור/זוהר כפי שמציע התרגום הלאטיני למילה, וזה גם מסביר מדוע מדובר בעיר קדושה שחוזרת על עצמה שוב ושוב כנצחית. (עיר האור)

יעקב ממש מדגיש זאת ומצביע על לוז –  'זה שער השמים' – משמע השער לאור או השער  לאלוהים או השער לקאלה (= גאיה, אם כל האלים במיתולוגיה)… – פורטו-קאלה.

לסיכום –

אם נניח כי המילה לוז היא במקורה לאטינית/קדומה ומשמעותה אור, נוכל לקשר שם זה לתרבות שהאמינה בקיום שערים לשמיים שנקראו לוז או שאולי התרבות עצמה נקראה לוז.

אני רוצה להוסיף לזה את העובדה שמדובר במבנה מגאליתי שבו יעקב מקים 'מצבה' וסוגד לשער השמיים בדומה לאברהם שגם הוא מקבל במקום נבואות!

בכל מקרה השם לוז מתקשר בצורה ישירה למקום קדום ונצחי!

בהקשר האדריכלי של המבנים בקרומלך, סטונהנג' ורוג'ום אל-הירי שכולם מצביעים על קשר תרבותי אדוק בין הבונים שהצביעו על ימים מסויימים בשנה בהם היו מקבלים גישה לשערי שמיים, אני מניח שכנראה היו עוד מבנים רבים שכאלה שהיו פזורים ברחבי ישראל והעולם שלא שרדו את הזמן ו/או את הוונדליזם הדתי.

דבר נוסף הוא ההקשר של ה'גיאומטריה המקודשת' וראו פוסט בנושא, המילה 'ל-ו-ז' היא 43 בגימטריה וראו כאן את ההקשר הקדוש של המספר 432 יחד עם זמנה של ה'שנה הגדולה'!

המעגלים המגליתיים שפזורים ברחבי העולם ובין היתר באתרים הנ"ל ולדעתי כנראה שהיה מעגל דומה גם בבית אל, מייצגים לדעתי מעגל בהקשר האינסופי והנצחי של המבנה. מה שמתקשר גם לדברי חז"ל שראו בעיר לוז כעיר של נצח, בה המוות לא שוכן לעולם.

יכול להיות שאנו זוכים לראות כאן עדות לתרבות גלובלית עתיקת יומין שהאמינה בנצחיות וידעה גם איך להתחבר לאותו מעגל אוניברסלי של נצח, תרבות זאת ששכנה ביבשות שונות מעידה מעבר לכל ספק על קיומה של אוטופיה עתיקה יומין בה היו יכולים לנדוד בין יבשות ולהעביר מידע אסטרונומי ללא חשש.

תודה שקראת