יציאת מצרים בצל הקורונה

לקראת חג הפסח ועל רקע משבר הקורונה בחרתי לכתוב פוסט שעוסק בקטסטרופות והמאפיינים שלהן.  לפני כחצי שנה פרסמתי פוסט שעוסק בתקופות הקרח השונות אל מול ה'התחממות הגלובלית׳ שכולנו מכירים, הצבעתי שם על כך שאנו כנראה בפתחה של תקופת קרח, כאשר המשתנים עומדים מול עינינו, כמו למשל העובדה שהקרחונים בגרינלנד ובאנטרקטיקה רק גדלים בשנים האחרונות.

מה שמעניין בתקופות קרח קצרות כפי שחוותה האנושות באלפי השנים האחרונות, היא העובדה שהן מביאות איתן שינויים אקלימיים שפוגעים במרקם החיים העדין בכוכב הלכת שלנו.

שינויים אלה מגיעים כל פעם מחדש ולרוב חוזרים על עצמם כל כמה מאות שנים,

4000

1000

גרפים אלו מייצגים את הטמפרטורה ממרכז גרינלנד לאורך 4,000 השנים האחרונות ומבוססים על סקר ה- GISP2.

מה שמעניין בגרף זה הוא ההקבלה בין תקופות קרות שמיוצגות בו לבין כמות כתמי השמש (בגרף הבא) ונראה כי ישנו קשר ישיר בין מצב בו השמש נכנסת לשינה לבין תקופות קרח. להרחבה בנושא ראו את הפוסט על ה'התחממות הגלובלית'.

Sunspot_Numbers

400 שנים של תצפית על התפרצויות בשמש -גרף באדיבות, מתוך ויקיפדיה, CC BY-SA 3.0 ,

בגרף ניתן לראות 24 סבבים סולריים החל מ-1750, מה שמעניין בגרף זה היא העובדה שישנן תקופות בהן אין כמעט כלל התפרצויות סולריות ובהן סובל כדור הארץ מהתקררות, שימו לב לתקופת ה'מאונדר מינימום' וה'דולטון מינמום' בהן לא היו התפרצויות שמש.

מהגרף ניתן ללמוד כי בשנים 1790 – 1830 חלו פחות התפרצויות סולאריות בשמש שהובילו לירידת טמפרטורה בכדור הארץ, כך גם בצורה אף יותר קיצונית בין השנים 1650 ל-1750.

מה שלמעשה אפשר להסיק מכך הוא שכאשר ישנה צניחה בפעילות השמש, למעשה מגיע כוכב הלכת שלנו לנקודה של שבריריות, למה אני מתכוון כשאני כותב שבריריות? – לפתע אזורים קרים בעולם הופכים לקרים אף יותר ויחד עם זאת מאבדים את יכולתם לייצר מספיק מזון ליושבי הערים בקרבתם, מה שיכול בקלות להביא לרעב, מגפות, מלחמות, אנטישמיות וכל מרעין בישין… בתקופות של חוסר יציבות כלכלית עלולות אימפריות ומדינות לשלם מחיר יקר ואף להגיע לקריסה בשל חוסר מוכנות!

מה הקשר בין פעילות השמש לקריסה של אימפריות?

בכדי להוכיח נקודה זו ברצוני להשתמש בגרף לעיל ולהצביע על כך שנקודות הפיק של צניחה בטמפרטורה הגלובלית הביאה עמה בד"כ משברים רבים לאנושות.

חשוב לי לציין כי כסטודנט מעולם לא נתקלתי במרצה שהצביע על קשר ישיר בין אקלים לבין מלחמות/מהפכות, אך לדעתי, הרבה מאוד משיעורי ההיסטוריה חייבים להכיר גם בגורם האקלימי/אסטרונומי כמשפיע מרכזי על מרקם החיים בכוכבנו.

4000

בשנת 1750 לפנה״ס לערך על פי מדידות הקרח בגרינלנד, צנחו הטמפרטורות בכדור הארץ בצורה קיצונית, במקביל באותן שנים ישנם מספר מאורעות של קריסת אימפריות במזרח התיכון, הידועה ביותר היא התרבות המינואית שקורסת על רקע התפרצות הר הגעש בסנטוריני, בנוסף לכך קורסת הממלכה התיכונה במצרים ומוחלפת מאוחר יותר ע״י החיקסוס שהם בעצם כנענים.

בבלוג זה גם פרסמתי את חורבן סדום ועמורה בהקשר של מטאור, גם ארוע זה התרחש באותה תקופה.

בשנים 500-400 לפנה״ס לערך העולם התקרר שוב ובתקופה זו מתרחשת רעידת אדמה בשנת 464  בספארטה שביוון, רעידה זו הובילה למלחמה הפולופונזית הראשונה. בשנת  429 לפנה״ס המגיפה של אתונה, קרוב ל100 אלף נספים. לצערנו מכיוון שמדובר באירועים עתיקים, אין בידינו הרבה מידע מעבר לזה, אך עצם השתמרותם בזיכרון ההיסטורי מעיד על עצמתם.

בשנת 200 לספירה בהתקררות הבאה, מגיחה המגיפה הקפריאנית בשנת 249 לספירה שכמעט הובילה לחורבן האימפריה הרומית.

בין השנים 500-600 לספירה ישנה צניחת טמפרטורות ארוכה בכדור הארץ והן דוגמא יפה להשפעתה על האנושות. בשנים אלו סבל העולם ממספר רב של מרעין בישין, בשנת 535 לערך התפרץ הר הגעש אילופנגו באל סלוודור בהתפרצות עצומה, התפרצות זו הובילה כנראה לשמים שחורים בכל רחבי אירופה ובשל כך בעצם החלה התקופה שנקראת ה׳דארק אייג׳ס(dark Ages) או כפי שאנו מכנים – 'ימי הביניים'. הסיבה שכך נקראו ימים אלו ׳הימים האפלים׳ היא בין היתר בשל הסתתרות השמש מבעד לאפר הוולקני שהגיע מאל סלוודור ושטף את אירופה.  בשנת 526 התרחשה רעידת אדמה מאסיבית באנטיוכיה שבתורכיה, ובשנת 541 הגיעה המגפה היוסטיניאנית שפגעה בקונסטנטינופול, תורכיה ובאיראן והובילה לעד 100 מיליון נספים!

בנוסף לכך ראוי לציין כי בתקופה זו למעשה התפוררו האימפריות הביזנטית באירופה והסאסאנית באיראן ובמקומן עלתה אימפריה חדשה – הערבית.

הקשר בין קריסת אימפריות שמתמודדות באירופה ובאיראן עם מגיפות ורעב לבין עליית האימפריה הערבית היא מעניינת, כי נראה שכאשר הופיעה אותה תקופת קרח של מאה שנים באירופה, הפך כנגד המדבר של סעודיה והנגב הישראלי לאזור פורה ואידאלי לחיים, כך למעשה אנו מכירים מאותה תקופה את הערים שבטה ועבדת ושאר ערי הנבטים שפרחו.  אגב בתור סטודנט מעולם לא הסבירו לי איך ייתכן שחיו כה הרבה אנשים בנגב הצחיח בתקופה הביזנטית. (אני לא מאמין ש׳עין עקב׳ יכול היה לספק מים לעיר שלמה…) אך נראה שהסבב האקלימי עונה על כך בצורה פשוטה- כאשר העולם מתקרר ובאירופה נוצרים קרחונים, במקביל במזרח התיכון מתרבים הממטרים ומתאפשרים חיים יותר נוחים.  כך התקיימו ערי הנגב באותה תקופה וכך גם עלתה האימפריה הערבית.

בשנת 750 -800 לספירה ישנו פיק נוסף של צניחת טמפרטורות ובאותה תקופה מתרחשת  רעידת אדמה הרסנית בלבנט בשנת 749. ובשנת 774  מתרחש אירוע התפרצות השמש החזק בהיסטוריה האנושית שפגע בכדור הארץ. אירוע זה דומה לאירוע קרינגטון אך חזק פי כמה. בשנת  747 מגיעה מגיפה גדולה שמכה במיוחד באימפריה הביזנטית. ובשנים  733-737 תוקפת מגיפה גדולה ביפן שמובילה לכ- 2 מיליון נספים. ניתן להוסיף לכך את חורבן האימפריה האומאית ע״י בית עבאס בשנת 750 לספירה.

בין השנים 800- 1100 לספירה מופיע הפיק הבא בגרף שמעיד דווקא על התחממות גלובלית, בימי השושלת העבאסית . באותה תקופה חווה העולם התחממות גלובלית קיצונית בהרבה ממה שחווינו במאה ה-20.  באותה תקופה שבה העולם התחמם, הפכה ארץ ישראל לשממה והכנרת שברה שיאים של גובה מינימום – בסביבות מינוס 214 מטר! (היום 5 מטרים יותר גבוה), זאת על פי ממצאים של תרבות עבאסית בצומת כורסי בנקודת גובה נמוכה כל כך. שאגב לא יושבה שוב בשום תקופה מכיוון שמי הכנרת לא חשפו אותה עד המאה ה-20…  באותה תקופה חמה, גם התיישבו הויקינגים לראשונה בגרינלנד – green land, דבר מה שלא נתפס בימינו, כאשר גרינלנד היא לא ממש ירוקה, אלא לבנה וקפואה ולא ראויה למגורי אדם.

1000

הפיק הבא של קור הגיע בשנת 1200 לערך , רצף של רעידות אדמה הרסניות התרחשו במזרח הים התיכון כשהשיא היה בשנת 1202.  (למעלה ממיליון הרוגים).

פיק קיצוני בהרבה של התקררות גלובלית התרחש בשנים 1280 – 1350 ומוכר כ wolf minimum. בשנים 1331 – 1353 תקפה המגיפה השחורה את סין, מגיפה זו שנולדה כנראה מחוסר היגנייה והשלכת גופות סיניות ע״י המונגולים לערים סיניות מבוצרות, שהובילו למגיפה הגדולה בהיסטוריה הידועה! מגפה זו פגעה באסיה, ולאחר מכן התפשטה לאירופה וצפון אפריקה והובילה בקירוב ל- 200 מיליון נספים!!!

מגיפה זו היתה כה קיצונית שהיא אף השפיעה על העם היהודי שסבל באותן שנים מפרעות בכל רחבי מערב אירופה למעט האי האיברי וזה למעשה היה הטריגר הראשון להקמת יהדות פולין.

בשנת 1360 הכתה סופת ברד את אנגליה והרגה יותר מ- 1000 חיילים, סופה זו נרשמה בספרי ההיסטוריה.

אגב, בתקופה זו נטשו הויקינגים את גרינלנד כי היא כבר לא היתה חמה מספיק לקיום חיים…

הפיק הבא של התקררות גלובלית הוא הספורר מינימום 1450 – 1550 , בולטת בו היא  רעידת האדמה הגדולה בהיסטוריה בשנת 1550 בשנגחאי סין עם קרוב למיליון הרוגים.  ובשנת 1490 התפרץ מטאור בשמי שנגחאי שהוביל לעשרות אלפי הרוגים.

הפיק הקיצוני ביותר של התקררות גלובלית התרחש בין השנים 1640 ל-1860 בה נכנס העולם למה שנקרא ׳תקופת הקרח הקטנה׳ וטמפרטורות העולם צנחו בכ- 3 מעלות.  במהלך שנים אלו התרחבו קרחונים בכל רחבי אירופה, בשנת 1755 התרחשה רעידת אדמה קיצונית באוקיאנוס האטלנטי שהובילה לחורבן העיר ליסבון שבפורטוגל, ובשנת 1759 התרחשה רעידת אדמה בגליל, החזקה ביותר במילניום, כל זאת בתוך רצף של רעידות אדמה באותן שנים.

באביב 1747 הכתה מכת ארבה קשה את דמשק והמזרח התיכון.

בשנת 1772 התפרצה מגיפה באיראן שהובילה לכ- 2 מיליון נספים. בשנת 1846 התרחש 'רעב תפוחי האדמה' באירלנד שהוביל למותם של מיליון אנשים בקירוב. בשנת 1837 התרחשה רעידת אדמה בגליל. ובשנים 1837-1860 היכו מגיפות הכולירה בהודו, רוסיה ואירופה והובילו ללמעלה ממיליון נספים.

בשנת 1815 התפרץ הר הגעש טמבורה באינדונזיה בהתפרצות עצומה של VEI7, התפרצות זו גרמה ללמעלה מ- 10,000 הרוגים והובילה לכך שבשנת 1816 היתה ׳השנה ללא הקיץ׳ באירופה.

בשנת 1859 התרחש ׳אירוע קרינטון׳ – התפרצות אדירה בשמש- CME שהובילה לקריסת מערכת הטלגרף באירופה וצפון אמריקה, מכה דומה לזו במידה ותגיע היום, עלולה להביא להרס התשתית של כל מערכות התקשורת מכיוון שהיא מטעינה את הקווים והתשתית ואף יכולה לשרוף אותם…

לסיכום ביניים נראה כי ישנן מגיפות ומכות ברד והתפרצויות געשיות וכיו"ב בכל תקופה ובכל מקום בכדור הארץ, אך מה שמעניין לראות, הוא שבתקופות שבהן צונחת טמפרטורת כדור הארץ, הופכות מכות אלו ליותר קיצוניות בהרבה והשפעתן נחקקת בספרי ההיסטוריה.  למעשה ניתן להניח כי כאשר השמש עוברת ל'מצב שינה', כך הופך כדור הארץ לאזור פחות נעים לאדם. כך גם היה בתקופת הקרח שהסתיימה לפני כ- 12,000 שנים שבזמנה לא הצליחה להתפתח תרבות אנושית חזקה, אך עם ההתחממות של כדור הארץ בתקופת ההולוקן, לפתע החלו להופיע התרבויות האנושיות המפותחות.  ויחד עמן כנראה התמעטו אירועי הקיצון שהוזכרו לעיל.

אירועי קיצון אלו מגיחים אלינו לאורך ההיסטוריה בכל פעם שכדור הארץ מקבל פחות ׳כתמי שמש׳, ונראה כי בכל פעם מופיעים סממנים דומים, למשל מגיפות יהיו יותר מידבקות בתקופות אלו, ועודף גשמים במזרח התיכון יובילו לריבוי דורות של ארבה שעלולים להביא להפסד תוצרת ורעב.

נראה כי רעידות אדמה והתפרצויות געשיות גם כן הופכות ליותר רגילות בתקופות אלו, איני גיאוגרף אך נראה לי הגיוני שאם בגרינלנד ובאנטרקטיקה יש ריבוד של שלג ומשקל נוסף בתקופות קרח, עלול הדבר להוביל ללחצים בנקודות תורפה בכדור הארץ ולתזוזה טקטונית שתוצאותיה הרות אסון לכל תרבות אנושית שתתקל בהם. כמו גם האפשרות שכאשר השמש פחות חזקה, כך מושפע כדור הארץ יותר מ CME שמגיע מהגלקסיה והמגנטיות נחלשת.

ומכאן גם ברור ששלטון מרכזי שחווה התקררות גלובלית עלול להפסיד את מושכות השלטון במידה ורצף אירועים יתפוס אותו בלתי מוכן.

דבר נוסף הוא עובדת הגעת התקופות הללו בסבבים, נראה כי פעם ב- 300-400 שנים עלולה להופיע מיני תקופת קרח, בגרף הנ"ל נראה כי אנחנו בירידה קיצונית בפעילות השמש בשנים האחרונות וישנו סיכוי גבוה שאנו נכנסים לעוד תקופה כזו כפי שחוזים הרבה מחקרים.

800px-Solar_Cycle_Prediction

גרף עדכני לשנת 2017 לגבי כמות כתמי השמש בסבבי השמש – 22,23,24 ,תמונה באדיבות David Hathaway מנאסא, מתוך ויקיפדיה, Public Domain

סיפור מכות מצרים בהקשר המודרני

מעניין כי סיפור 'מכות מצרים' משמר זיכרון היסטורי של משבר אקלימי שחוותה האימפריה המצרית באלף השני לפנה"ס. מכות הברד והארבה בולטות, אך ניתן להוסיף גם את מכות הדבר והערוב, השחין ומכת בכורות שמייצגות מגיפות.

׳אין בית אשר אין שם מת׳ (ספר שמות)

מכת החושך תמיד נשמעה לי כמו תוצר של התפרצות געשית וזה מזכיר במעט את המעבר לימי הביניים dark ages  בשנת 535 לספירה, על רקע התפרצות הר הגעש באל סלוודור  וגם שם אגב הגיעה מגיפה בעקבותיו, אך היא נשמעת בתנ"ך גם בהקשר של מכת הארבה –

שמות פרק י – ויעל הארבה על כל ארץ מצרים… ויכס את עין כל הארץ ותחשך הארץ…

מכת הדם היא למעשה המכה היחידה שלא ניתן לקשר לשינוי אקלימי ועל כך אפרט בהמשך.

מה שמעניין הוא שבשנים 2019-2020 אנו חווים סממנים מקבילים לאותן תקופות קרח וליציאת מצרים. אני מניח שאין צורך להזכיר את מגיפת הקורונה שמשביתה ברגעים אלו את העולם ומזכירה מאוד את מגיפת הבכורות במצרים, בכך שהזקנים, כלומר ראשי המשפחה הם הנפגעים האמיתיים שלה.  בנוסף לזה אני רוצה להצביע על סממנים נוספים מהסיפור העתיק-

בספר שמות

פרק יא, יג-  והיה הדם לכם לאות על הבתים אשר אתם שם וראיתי את הדם ופסחתי עליכם ולא יהיה בכם נגף למשחית בהכותי בארץ מצרים

פרק יב כג – ועבר יהוה לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח יהוה על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף.

כו והיה כי יאמרו אליכם בניכם מה העבודה הזאת לכם? ואמרתם זבח פסח הוא ליהוה אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל…

נראה כי הסממן המרכזי של מכת בכורות הוא ה- בידוד בבתים! אגב המושג פסח מקושר לחוסר ההגעה של המגיפה לבתי העברים שסוגרים את בתיהם עם דם ומתבודדים עד יעבור זעם…

 

virus-1812092_1920 (1)

כפי שראינו לעיל בתקופות קרח מתרבים הממטרים במזרח התיכון וכך באמת קורה בשני החורפים האחרונים. ישנן הצפות ויעור מחדש באזורים בהם בעבר היו ממלכות בבל ואשור (לדוגמא ראו כאן מה מתרחש באיראן בימים אלו), ערב הסעודית חווה כמות היסטרית של הצפות ואף שלגים ובארצנו הקטנטונת עולה הכנרת על גדותיה ( נכון לזמן כתיבת שורות אלו – עוד 30 ס"מ יצטרכו לפתוח את סכר דגניה!).

מכות ארבה קיצוניות מופיעות השנה באפריקה והן בנדידה מאסיבית לכיוון ערב, הודו וסין. בישראל אנו לא חווים זאת בשל הריסוסים המרובים על גבול מצרים. להרחבה במשבר הארבה המגיע בימים אלו מאפריקה ראו כאן  וכאן.

locust-674064_1920

מכות ברד- בתור ילד מעולם לא נתקלתי בברד קיצוני ואף לא שמעתי על מכה דומה למעט בסיפורי יציאת מצרים, אך נראה כי מכות ברד הפכו לנורמה בכל רחבי העולם בשנתיים האחרונות, גם בישראל ואף הובילו לפגיעה ברכוש ואדם. להרחבה בדוגמאות לסופות ברד קיצוניות, ראו כאן על מכת ברד כבד באוסטרליה לאחר השריפות וגם כאן.

hail-3174126_1920

מכת הדם היא כנראה סממן נוסף לתקופות אלו וניתן לראות כי מספר נהרות בעולם הפכו לדם בשנים האחרונות, ראו כדוגמא את הפרסום באתר החדשות וואלה.

river-371677_1920

 

התפרצויות געשיות או רעידות אדמה רציניות טרם הופיעו, אך ראוי להזכיר את זרם הלבה שלא פסק בהר קילוואה שבהוואי בשנה שעברה.

ashes-1867440_1920 (1)

לסיכום

לעניות דעתי יש להביט על ההיסטוריה בהקשר האסטרונומי והשפעתו על אקלים כדור הארץ, נראה שכמעט כל האירועים ההיסטוריים שנחקקו בזכורננו עשויים היו להיות תוצר של שינוי אקלימי. נוח להניח כי השינוי האקלימי של ימינו מתרחש בשל התערבות האדם ופליטת פחמן דו-חמצני, אך האמת לא יכולה להיות רחוקה מכך, זאת מכיוון שהשמש – השחקן החזק ביותר במערכת השמש מתווה את ההיסטוריה פעם אחר פעם. ('ואין חדש תחת השמש' – קהלת)

האם אבותינו ידעו על כך ונערכו בהתאם? – נראה כי בסיפור מכות מצרים נופלת האימפריה המצרית בשל שינוי אקלימי, אך סיפור קדום יותר בכ- 400 שנים דווקא מעיד על התמודדות טובה של יוסף בבית פרעה שיודע לנבא את השנים השכונות העתידות להגיע ומשבר האקלים (מכות ארבה או כיו"ב) והוא על פי הסיפור בוחר לאגור אוכל לקראת הימים הקשים המתדפקים על דלתם של המצרים. נראה כי התנ"ך אף משמר את העובדה שמדובר בסירקולציה קבועה או סבב סולארי של 400 שנים, והתנ"ך אף מוסיף שלאחר מות יוסף – קם מלך חדש במצרים ׳אשר לא ידע את יוסף׳ – האם כוונת המחבר היא שמלך מצרים לא הכיר כמו יוסף את אותה שיטה לזהות את הסבב האקלימי בזמנו ועל כן איבד את מושכות השלטון? , זאת בניגוד ליוסף שהכיר היטב את הסבב והתכונן אליו מראש. התנ"ך אף מעיד על היכרותו של יוסף עם מערכת השמש בחלומו כאשר הוא טוען כי השמש, הירח ו- 11 כוכבים ישתחוו לו, האם הכוונה שהוא פשוט ידע על סבבי השמש והעולם האסטרולוגי והאסטרונומי?, מה שבימינו טרם הפנמנו.

איני רוצה להישמע פסימי, אך מגיפת הקורונה יחד עם השינוי האקלימי שאנו חווים היום מעיד למעשה על כניסתנו לתקופה שברירית מבחינה האנושות והתקיימותה על פני כדור הארץ.  יש להניח כי הקורונה תחלוף מהעולם, אך אין הדבר אומר שלא עלולה להגיח מגיפה נוספת. יותר מכך אני דואג לפוטנציאל הגדול של רעידות האדמה בישראל בתקופות קרח דומות, מה שעלול להביא לקריסה מסוג נוסף.  השילוב של מכות אלו, כגון ארבה, מגיפות, רעידות אדמה וכיו״ב הן הבחינה האמיתית לכל מערכת שלטונית בעולם ויש להניח כי רק שלטון שיבין כי אנו בפתחה של תקופת קרח, יזכה להמשיך ולהתקיים מעבר לתקופה זו…

בברכת רפואה שלמה לכולם

תודה

תמונת הדם באדיבות  Darrel Stilwell מ Pixabay

תמונת הוירוס באדיבות  Arek Socha מ Pixabay

תמונת הר הגעש באדיבות Pexels מ Pixabay

תמונת הברד באדיבות Tobias Hämmer מ Pixabay

תמונת הארבה באדיבות yanivmatza מ Pixabay

תמונה ראשית באדיבות Iforce מ Pixabay